« לדף הראשי | המו"לים לא מוותרים בקלות » | נושא שמתעקש לא להעלם » | לא בדיוק שיבוש » | גם במרחב הזה ... על כתפיהם של ענקים » | כמה פיקוח באמת נחוץ? » | זה חינוך זה? » | לנצל את הסחת הדעת ללמידה » | האם הטכנולוגיה היא שמשבשת? » | אם זה "שחרור" אולי השעבוד עדיף » | תראו מי מדבר! » 

יום שלישי, 3 בנובמבר 2009 

הקשר הרשתי

אני קורא את סטיבן דאונס כבר מספר שנים. מהכתיבה שלו אפשר להתרשם שהוא דעתן חריף שאיננו מהסס לתקוף דעות וגישות שנראות לו מופרכות (ויש הרבה כאלו). אבל זכיתי גם לפגוש אותו פנים אל פנים, ומפגישה כזאת הרושם שמתקבל שונה מאד. הוא אמנם בעל ידע רב בתחומים רבים, והוא איננו מהסס לגייס את הידע הזה לטובת ויכוחים שהוא מנהל עם אלה שאיתם הוא איננו מסכים (אני מניח שלא מעטים מעדיפים לא להכנס איתו לוויכוח). אבל פנים אל פנים הוא אדם נעים הליכות, ואף צנוע ומופנם. העובדה שהוא בעל דעות מוצקות איננו אומר שהוא איננו פתוח לרעיונות שונים משלו, וחלק גדול מהפעילות האינטרנטית שלו מוקדש לנסיון לחשוף אחרים למידע הרב, ולגישות השונות, אודות הלמידה שקיימים ברשת. הוא רואה בתקשוב כלי שמאפשר לנו להרחיב את הדיון הציבורי, ולא כלי שדרכו הוא יכול להשליט את דעתו על אחרים. דברים שהוא כתב אתמול מהווים דוגמה טובה לכך.

ד'ארסי נורמן, בלוגר חינוכי קנדי, ביקש מקוראיו דרך הבלוג שלו לענות על שאלה פשוטה: כיצד הם מתקשרים במקוון (How do YOU connect online?). בינתיים נורמן קיבל מעט מאד תשובות. באופן די צפוי (נורמן הרי פונה לאנשים שעוסקים בתקשוב בחינוך) התשובות האלו כללו רשימות של כלים. דאונס השיב בדרך אחרת – לא כתגובה בבלוג של נורמן, אלא במסגרת אזכור של הבקשה של נורמן ברשימת הקישורים היומית שלו שהוא מפיץ כבר שמונה שנים. דאונס משיב ישר ולעניין, ובצורה מאד אופיינית לו:
And the answer is: like this! By working, writing and thinking in my own space, and making it available to anyone who is interested to watch and follow.
על פניו אפשר לחשוב שיש משהו לא הגיוני ב-"תשובה" הזאת של דאונס. הרי נורמן שאל כיצד אנשים יוצרים קשר, ואילו בתשובה שלו דאונס איננו מתייחס ליצירת קשר אלא לפעילות אישית. כמעט אפשר להגיד שבתשובה שלו הוא מפגין אדישות כלפי הקשרים שעליהם נורמן שואל. דאונס הרי כותב שהוא פועל (הפעילות הזאת כוללת גם כתיבה וגם "חשיבה") במרחב שלו, ויצירת הקשר נעשה בסך הכל על ידי כך שהוא מאפשר לכל מי שמעניין לצפות בו ולעקוב אחריו. אפשר אולי להגיד לא רק שזה איננו הגיוני, אלא שמה שדאונס מתאר הוא ההפך מ-"קשר".

אבל לא כך. התשובה של דאונס היא, לדעתי, הנכונה ביותר שיכולה להיות. דאונס דוגל ברשתיות, והוא רואה ברשת מבוזרת את התשתית המתאימה ביותר ללמידה. להבדיל מ-"קהילה" שמתגבשת סביב אנשים בעלי דעות או גישות דומות, דאונס דוגל ברב-גוניות של רשת הניזונה מאנשים בעלי גישות שונות. זאת ועוד: הקשרים שדאונס יוצר הם קשרים שנוצרים מהכתיבה והחשיבה של קשת רחבה של אנשים במרחבים האישיים שלהם, אנשים שפותחים את הכתיבה ואת החשיבה הזאת, לרוב דרך RSS, לאחרים. הוא איננו מנתק את עצמו מאחרים, אלא מאפשר לאחרים לבחור להתקשר אליו. ועבור דאונס הדבר החשוב איננו זהותו של המדבר, אלא התוכן של דבריו. דרך ה-OLDaily שלו הוא מביא רעיונות רבים לידיעת קוראיו, ללא קשר לעובדה שמי שכותב אותם נחשב חשוב או מוכר בתחום בו הוא עוסק.

בלוגים רבים מגיעים אלי דרך קורא ה-RSS שלי (ועוד יותר דרך הקישורים שאני מוצא בבלוגים האלה). בין אלה יש שדנים ברעיונות, ויש שמדווחים על הנסיון שלהם בכיתה; יש שמזמינים דיון ויש שמסתפקים ב-"חשיבה בקול רם" ואינם מרגישים צורך לעודד תגובות בבלוג עצמו (אני מכיר די מקרוב אחד מאלה). בנוסף, יש אנשים שאני פוגש רק דרך חשבונות הדלישס שלהם, או בקבוצות דיון, או דרך העדכונים שהם מעלים ל-Twitter. בזמן האחרון יש אדם אחד שאיתו אני "יוצר קשר" דרך הקטעים שהוא מסמן לשיתוף ב-Google Reader שלו. (וכן, יש אנשים רבים שאיתם אני בקשר טלפוני, ואפילו במפגשים פנים אל פנים, אבל זה נושא קצת אחר.) מה שמשותף לכל ההתקשרויות האלו הוא שאינני מכתיב לאף אחד כיצד עליו ליצור קשר, והם אינם מכתיבים לי. כולנו עוסקים ב-"כתיבה וחשיבה" במרחבים שבחרנו כמתאימים לנו, ואנחנו פותחים את המרחבים האלה לכל מי שמעוניין לעקוב אחרינו. סטיבן דאונס בהחלט צודק – בעידן ה-Web 2.0 הדרך הטובה ביותר ליצור קשר הוא פשוט לעסוק בצורה גלויה בעניינים של עצמנו.

תוויות: ,

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates