על אף העובדה שאני רואה משהו כמו 150 בלוגים שבצורה זאת או אחרת בוחנים את השפעת התקשוב על החינוך (כתבתי "רואה" מפני שעם כל הרצון הטוב, אינני מצליח לקרוא את כולם), ושהבלוגים האלה מקשרים לרבים נוספים, הראייה החינוכית שלי מאד מצומצמת. בסופו של דבר עלי להודות שמה שאני קורא משקף רק טיפה קטנה של מה שקורה בבתי הספר היום. הבלוגים האלה אינם אלא בועה תקשובית קטנה שעוסקת בנושאים כמו הנגישות הבלתי אמצעית למידע, או בכלים שמאפשרים לתלמידים לכוון את תהליך הלמידה של עצמם. אבל אלה אינם, כנראה, הנושאים שנמצאים במרכז העולם החינוכי בכללותו.
השבוע משרד החינוך של מדינת טקסס פרסם סטנדרטים חדשים לבתי הספר בתחומי ההיסטוריה ומולדת (של ארה"ב, כמובן). מפני שטקסס וקליפורניה הן מדינות עם אוכלוסיות גדולות במיוחד, ידוע שלסטנדרטים שהמדינות האלו מאמצות השפעה מכרעת על כתיבת הגירסאות החדשות של ספרי הלימוד בארה"ב בכללותה.
כתבה ב-Free Press של דטרויט, המבוסס על דיווח של ה-Associated Press, מוסרת לנו שהסטנדרטים החדשים בטקסס:
dictate how political events and figures will be taught to about 4.8 million schoolchildren in Texas and beyond for the next decade.
The standards also will be used by textbook publishers who often develop materials for other states based on those approved in Texas.
הסטנדרטים החדשים משקפים גישה שמרנית מאד כלפי ההתפתחות של ארה"ב – גישה שאינני מזדהה איתה.
בכתבה באתר של עיתון מהעיר דאלאס רשימה של רבים מהשינויים שהתקבלו - מה יפסיקו ללמד ומה יוסיפו. הרשימה בהחלט מצביעה על שינוי משמעותי בדגשים שמבקשים ללמד. אבל לא בגלל זה אני מתייחס לנושא כאן.
בתוך הכתבות השונות ברור שלספרי הלימוד הרשמיים תפקיד מרכזי בהוראת הנושאים האלה בכיתה. (הכתבות אינן מבחינות בין ספרי לימוד מודפסים או דיגיטאליים, וזה די הגיוני. הרי בדיונים על הכדאיות של ספרי לימוד דיגיטאליים אין התייחסות לתכנים.) מתברר שבכוחם של מספר פוליטיקאים בטקסס (עם תרומה זעירה של אנשי חינוך, תרומה שלפי הכתבות השונות צומצמה מאד) לקבוע מה יופיע בספרים, והרוב המכריע של המורים יעבדו לפי הספרים האלה. מגיב אחד לכתבה בעיתון מדאלאס כותב:
While my daughter was in school, I always complained that the teachers weren't using the text books enough. Now, given the religiously-biased texts, I hope they continue their independent curricula development.
פיתוח תכנית לימודים עצמאית? למה לא? רצוי שהמורה יפתח כמה שיותר אפשרויות בפני תלמידיו. וכמובן שהתקשוב מאפשר, ואף מעודד, פיתוח כזה. אבל ספק אם יש באמת נהירה בכיוון הזה, או סיכוי גדול שזה יקרה – אפילו אם כך אפשר היה להתרשם מהבלוגים שאני קורא.
תוויות: סטנדרטים, ספרי לימוד
ג'יי,
זה נשמע כמו מילכוד 22 לא "מאפשרים" למורים לפתוח יותר אפשרויות לתלמידיהם (הזכות שמורה למי שאינו "פדגוג") מאידך אם יתנו למורים את האפשרות האם תהיה להם היכולת?
נשלח ע"י:
Unknown | 22 מאי, 2010 19:00
לצערי יש לא מעט אמת בדבריך. מורים רבים מדי אינם רוצים להכין חומרי למידה בעצמם, וגם לא יודעים כיצד לעשות זאת. כך היה לפני התקשוב, וכך זה גם בעידן התקשוב. ולמען האמת, לא לגמרי מוצדק לדרוש את זה מהם. הפיתוח של חומרי למידה איכותיים בדרך כלל בידיהם של אנשי מקצוע שלמדו את מלאכת ההכנה, ויש להם זמן כדי להכין. ספק אם מורה שמידי יום צריך להכנס לכיתה יכול להפיק חומרי למידה איכותיים.
אבל מורים כן אמורים להיות מסוגלים להסב חומרי למידה "מן המוכן" לתנאים המיוחדים של הכיתות שלהם, וכדי לעשות זאת הם זקוקים לחופש להחליט כיצד נכון לעשות זאת.
אך בעצם, כל זה איננו קשור לשאלה הפוליטית - מי קובע את התכנים שאמורים להלמד. ונדמה לי שעיקר הדברים שלי התמקדו בנקודה הזאת. לכאורה בעידן האינטרנט הכל פתוח, ואפשר, ואף רצוי, לאפשר לתלמידים לגעת במגוון הרחב של התייחסויות בנושאים כמו היסטוריה ומולדת. אבל כנראה שבמקרים רבים מדי זה רק "לכאורה".
נשלח ע"י:
יענקל | 24 מאי, 2010 00:09
"מי קובע" תמיד הייתה שאלה פוליטית ולכן תקשוב או כתב יתדות לא ישנו זאת ...
נשלח ע"י:
Unknown | 24 מאי, 2010 13:33
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
נשלח ע"י:
iTeacher | 26 מאי, 2010 23:39
משרד החינוך מאפשר לפתח ולקדם תוכניות עצמאיות:
http://bit.ly/aiOknA
נשלח ע"י:
iTeacher | 26 מאי, 2010 23:41