« לדף הראשי | עד כמה גדולה התרומה? » | מעבר למליצות » | פנימי וחיצוני - גם וגם » | מילה טובה על הסח הדעת » | It Takes Two » | געגועים לנוסטלגיה? » | יש גישת ביניים » | מצטער, אבל לא כך משכנעים אותי » | זה לא כל כך פשוט » | מי ירוויח מספרי לימודי דיגיטאליים? » 

יום חמישי, 8 ביולי 2010 

פגשנו את העתיד ... והוא לא כל כך חדש

כמעט החלטתי לגנוז את המאמרון הזה. אני מודע לכך שלעתים קרובות מאמרון טוב הוא מאמרון שמביע ביקורת. ככל שהביקורת חריפה יותר, המילים זורמות ומתגבשות למאמרון מוצלח. כל הדרך הביתה מיום העיון על מיומנויות המאה ה-21 שנערך במכון מופ"ת ביום שלישי, המחשבות שלי זרמו, וככל שהתקרבתי לבית היה לי יותר ויותר ברור שבערב אכתוב מאמרון חריף. אבל כאשר התיישבתי לכתוב נזכרתי שאמא שלי לימדה אותי שאם אין לי משהו טוב להגיד, מוטב לא להגיד בכלל. וכך קרה שכאשר התחלתי לכתוב מצאתי את עצמי מצנזר את עצמי, או לפחות מחפש דרך לייפות את הביקורת. היה נדמה שהדרך הטובה ביותר לפתור את הבעיה היא פשוט לא לכתוב. אבל כאשר משרד החינוך מכריז על תכנית חדשה להצעדת המערכת החינוכית לתוך המציאות הטכנולוגית של המאה ה-21 מדובר בהכרזה שדורשת התייחסות. קשה להתעלם ממנו.

כבר מספר רב של פעמים בעבר ציינתי שקשה לי להתרגש מהמונח "מיומנויות המאה ה-21", וזאת מפני שאינני מוצא שום דבר בהם שלא הגדרנו כמטרות חינוכיות ראויות עוד במאה ה-20, וגם לפני-כן. צריכים אולי לציין שזה איננו מפתיע שמשרד החינוך מוצא לנכון לצאת בהכרזות על תכנית חדשה כאשר הדבר היחיד שחדש בתכנית היא הכותרת. אבל יש ערך אפילו במס שפתיים. עם המשרד בוחר להניף את דגל החשיבה הביקורתית, מי אני שאתלונן? ועם הוא מדגיש גם מיומנויות כמו זיהוי בעיות ויצירת פתרונות, וחשיבה יצירתית - מדובר בצעד שעליו חשוב לכתוב. אפילו אם היינו צריכים לחכות עד המאה ה-21 שזה יקרה, בכל זאת טוב שזה סוף סוף קורה.

ובכל זאת מוזר לי שכאשר קיימים מקורות חינוכיים היסטוריים רבים שמהם אפשר לשאוב השראה למיומנויות האלו, המשרד דווקא מוצא לנכון להסתמך על ה-Partnership for 21st Century Skills. מדובר בארגון המורכב מחברות היי-טק למיניהן שמצהירות שחלק ניכר ממטרת הארגון הוא הכשרת עובדי ההיי-טק של מחר. כתבתי "מוזר", אבל נדמה לי שהמילה המתאימה יותר היא "עצוב".

במהלך הבקר ד"ר עפר רימון, מנהל המינהל למדע וטכנולוגיה של המשרד, הציג את התכנית של המשרד. מתוך הקהל אתי סמואל, לשעבר מפקחת המחשבים של מחוז מרכז, הביעה את התחושה של רבים כאשר היא העירה שכל החידושים, הן הטכנולוגיים והן הפדגוגיים, שעליהם רימון הצהיר אינם חדשים כלל, ושבעצם, מדובר בכותרת נוצצת לתכניות ישנות. יש טעם להוסיף שרימון גם הביא מספר דוגמאות דיגיטאליות - המחשות שאמורות לקדם את המיומנויות החדשות. משיחות עם נוכחים אחרים ביום העיון גיליתי שאני הייתי רחוק מלהיות היחיד שלא הצליח להבין כיצד הדוגמאות האלו – חלקן גירסאות דיגיטאליות של חומרי המחשה מוחשיים ישנים, וזולים בהרבה, וחלקן טקסטים שבאותה מידה יכלו להיות מודפסים – היו קשורים למיומנויות ה-"חדשות".

מהיום הזה קשה היה להתרשם שהמשרד באמת מבין את המהות של הלמידה במאה ה-21. אבל במקרה הזה אולי רצוי לנהוג לפי הגישה של אמי.

תוויות:

אמא שלך צדקה...
אבל....אני חושבת שאם קבוצה גדולה של אנשים כמוך ואחרים יעזו לומר את הדברים בריש גליי....
נעשה משהו לשנות?
ואני מעזה לומר כי לאור היכרותי את המשרד כמורה וכאמא, תמיד הוא מתהדר בכותרות "מפוצצות", וזאת על מנת לקבל תמריצים כספיים מהממשלה, מתורמים למיניהם שמעוניינים להתהדר בנוצות.
אבל לצערי, אין ממש בכותרות...
בפועל נשארים כמעט באותו מקום,ניהול תקציבי לא מהימן, סדרי עדיפויות לא ברורים ו"בגרות" שהיא מטרת המטרות.
שמחה אני שילדיי סיימו כבר את המערכת ואת המיומנויות שלהם רכשו בעצמם !
אני לא תולה תקוות רבות

יש להודות כי כותרת כמו מיומנויות המאה ה-21 היא סקסית, עתידנית במידה חביבה ומביאה משב רוח רענן...שלא לדבר על הבהובים ונצנוצים שהיא גוררת מאחוריה...
מה יותר טוב למערכת שהשקיעה משאבי עתק ב"לוחות חכמים" שיהפכו את הכיתה לחכמה, במקום להשקיע במשאבי אנוש ובמדריכים מוכשרים בבתי ספר?
ובעצם..מה רע...? למה שלא נתמקד קצת בפיתוח סקרנות ודמיון, כושר יזמות או חשיבה ביקורתית- במקום בהישגים? בגרויות ומיצבים?

הרשל'ה
בהתארחו אצל משפחה אחת שהתמהמהה להגיש לו ארוחה, השמיע הרשל'ה בנימת איום את המשפט :"אם לא תגישו לי מיד אוכל, אעשה את מה שעשה אבי המנוח במקרה כזה!". מיד הוגשה לו הארוחה על ידי המארחים המבוהלים, ואחרי שסיים לאכול שאלו אותו בטון נפחד: "למה התכוונת באיומך? מה היה עושה אביך?" - "במקרה שכזה, היה אבי הולך לישון רעב...", השיב הרשל'ה בתמימות (ויקיפדיה).

אלישע

ג'יי,
לקרוא לדברים בשמם, לשתף אותנו בתובנות שלך, ולהעמיק את ההבנות שלנו לגבי המאה ה 21 - יש בזה רק טוב.

 

יש גירסאות שונות אצל האמהות שלנו.
אימי השנונה ז"ל הייתה קורצת לי:
"בגדי המלך החדשים".

שבוע טוב

לאמא שלי היתה עין חדה, והיא לא התקשתה לזהות את בגדי המלך החדשים. אבל היא העדיפה לא לצעוק בחוצות העיר. אני מבין שלא פעם (ואלי לעתים קרובות) חשוב לצעוק, ובכל זאת, לא נעים לי לעשות זאת בפומבי.

http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=1595

הוסף תגובה

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates