פגשנו את העתיד ... והוא לא כל כך חדש
תוויות: כישורי המאה ה-21
כבר מספר רב של פעמים בעבר ציינתי שקשה לי להתרגש מהמונח "מיומנויות המאה ה-21", וזאת מפני שאינני מוצא שום דבר בהם שלא הגדרנו כמטרות חינוכיות ראויות עוד במאה ה-20, וגם לפני-כן. צריכים אולי לציין שזה איננו מפתיע שמשרד החינוך מוצא לנכון לצאת בהכרזות על תכנית חדשה כאשר הדבר היחיד שחדש בתכנית היא הכותרת. אבל יש ערך אפילו במס שפתיים. עם המשרד בוחר להניף את דגל החשיבה הביקורתית, מי אני שאתלונן? ועם הוא מדגיש גם מיומנויות כמו זיהוי בעיות ויצירת פתרונות, וחשיבה יצירתית - מדובר בצעד שעליו חשוב לכתוב. אפילו אם היינו צריכים לחכות עד המאה ה-21 שזה יקרה, בכל זאת טוב שזה סוף סוף קורה.
ובכל זאת מוזר לי שכאשר קיימים מקורות חינוכיים היסטוריים רבים שמהם אפשר לשאוב השראה למיומנויות האלו, המשרד דווקא מוצא לנכון להסתמך על ה-Partnership for 21st Century Skills. מדובר בארגון המורכב מחברות היי-טק למיניהן שמצהירות שחלק ניכר ממטרת הארגון הוא הכשרת עובדי ההיי-טק של מחר. כתבתי "מוזר", אבל נדמה לי שהמילה המתאימה יותר היא "עצוב".
במהלך הבקר ד"ר עפר רימון, מנהל המינהל למדע וטכנולוגיה של המשרד, הציג את התכנית של המשרד. מתוך הקהל אתי סמואל, לשעבר מפקחת המחשבים של מחוז מרכז, הביעה את התחושה של רבים כאשר היא העירה שכל החידושים, הן הטכנולוגיים והן הפדגוגיים, שעליהם רימון הצהיר אינם חדשים כלל, ושבעצם, מדובר בכותרת נוצצת לתכניות ישנות. יש טעם להוסיף שרימון גם הביא מספר דוגמאות דיגיטאליות - המחשות שאמורות לקדם את המיומנויות החדשות. משיחות עם נוכחים אחרים ביום העיון גיליתי שאני הייתי רחוק מלהיות היחיד שלא הצליח להבין כיצד הדוגמאות האלו – חלקן גירסאות דיגיטאליות של חומרי המחשה מוחשיים ישנים, וזולים בהרבה, וחלקן טקסטים שבאותה מידה יכלו להיות מודפסים – היו קשורים למיומנויות ה-"חדשות".
מהיום הזה קשה היה להתרשם שהמשרד באמת מבין את המהות של הלמידה במאה ה-21. אבל במקרה הזה אולי רצוי לנהוג לפי הגישה של אמי.
אמא שלך צדקה...
אבל....אני חושבת שאם קבוצה גדולה של אנשים כמוך ואחרים יעזו לומר את הדברים בריש גליי....
נעשה משהו לשנות?
ואני מעזה לומר כי לאור היכרותי את המשרד כמורה וכאמא, תמיד הוא מתהדר בכותרות "מפוצצות", וזאת על מנת לקבל תמריצים כספיים מהממשלה, מתורמים למיניהם שמעוניינים להתהדר בנוצות.
אבל לצערי, אין ממש בכותרות...
בפועל נשארים כמעט באותו מקום,ניהול תקציבי לא מהימן, סדרי עדיפויות לא ברורים ו"בגרות" שהיא מטרת המטרות.
שמחה אני שילדיי סיימו כבר את המערכת ואת המיומנויות שלהם רכשו בעצמם !
אני לא תולה תקוות רבות
נשלח ע"י:
אנונימי | 09 יולי, 2010 09:24
יש להודות כי כותרת כמו מיומנויות המאה ה-21 היא סקסית, עתידנית במידה חביבה ומביאה משב רוח רענן...שלא לדבר על הבהובים ונצנוצים שהיא גוררת מאחוריה...
מה יותר טוב למערכת שהשקיעה משאבי עתק ב"לוחות חכמים" שיהפכו את הכיתה לחכמה, במקום להשקיע במשאבי אנוש ובמדריכים מוכשרים בבתי ספר?
ובעצם..מה רע...? למה שלא נתמקד קצת בפיתוח סקרנות ודמיון, כושר יזמות או חשיבה ביקורתית- במקום בהישגים? בגרויות ומיצבים?
נשלח ע"י:
אנונימי | 09 יולי, 2010 15:46
הרשל'ה
בהתארחו אצל משפחה אחת שהתמהמהה להגיש לו ארוחה, השמיע הרשל'ה בנימת איום את המשפט :"אם לא תגישו לי מיד אוכל, אעשה את מה שעשה אבי המנוח במקרה כזה!". מיד הוגשה לו הארוחה על ידי המארחים המבוהלים, ואחרי שסיים לאכול שאלו אותו בטון נפחד: "למה התכוונת באיומך? מה היה עושה אביך?" - "במקרה שכזה, היה אבי הולך לישון רעב...", השיב הרשל'ה בתמימות (ויקיפדיה).
אלישע
נשלח ע"י:
אלישע | 10 יולי, 2010 18:52
ג'יי,
לקרוא לדברים בשמם, לשתף אותנו בתובנות שלך, ולהעמיק את ההבנות שלנו לגבי המאה ה 21 - יש בזה רק טוב.
נשלח ע"י:
Unknown | 10 יולי, 2010 20:18
יש גירסאות שונות אצל האמהות שלנו.
אימי השנונה ז"ל הייתה קורצת לי:
"בגדי המלך החדשים".
שבוע טוב
נשלח ע"י:
אנונימי | 10 יולי, 2010 21:39
לאמא שלי היתה עין חדה, והיא לא התקשתה לזהות את בגדי המלך החדשים. אבל היא העדיפה לא לצעוק בחוצות העיר. אני מבין שלא פעם (ואלי לעתים קרובות) חשוב לצעוק, ובכל זאת, לא נעים לי לעשות זאת בפומבי.
נשלח ע"י:
יענקל | 10 יולי, 2010 21:47
http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=1595
נשלח ע"י:
אלישע | 10 יולי, 2010 22:38