« לדף הראשי | עוד כישור לשנה החדשה » | בעיני, מדובר בכישור חשוב של המאה ה-21 » | את המנגינה הזאת אולי כדאי להפסיק » | לא רק נוסטלגיה » | קדימה אל החזרה » | אל נא תאמר לנו שלום » | אם באמת רוצים לערוך ניסוי ... » | כביר! ... אבל לא בהכרח ללמידה » | מתאימות לא רק למעבדות » | הסוס שמסרב להגיע » 

יום שלישי, 4 בינואר 2011 

לאן נושב התקשוב?

מקורות רבים (כמו הניו יורק טיימס, למשל) דיווחו על ההצלחה המרשימה של תלמידי העיר שגנחאי במבחנים הבינלאומיים של PISA. התלמידים של שנגחאי דורגו ראשונים בעולם במתמטיקה, במדע, ובקריאה. התוצאות האלו הדהדו במערכות החינוך בעולם. אפשר היה, למשל, לזהות מידה לא קטנה של חשש לעתיד המעמד הכלכלי המוביל של ארה"ב בדבריו של שר החינוך ארני דונקן שהכריז:
We have to see this as a wake-up call.
ההכרזה הזאת של דונקן נובעת לא רק מההשיג הסיני, אלא מההישגים הבינוניים של התלמידים האמריקאיים. לפי קובעי מדיניות החינוך בארה"ב התוצאות משנגחאי מראות שמערכת החינוך שם כנראה עושה משהו נכון. ולכן הם רוצים לבדוק מהו ה-"משהו" הזה כדי ליישם אותו אצלם.

כתבה חדשה בניו יורק טיימס מלפני שבוע מנסה לחשוף לפחות חלק מהתשובה. אין זה מפתיע שאנחנו קוראים שם על כיתות שבהן השינון והמשמעת שולטות:
The Shanghai students performed well, experts say, for the same reason students from other parts of Asia — including South Korea, Singapore and Hong Kong — do: Their education systems are steeped in discipline, rote learning and obsessive test preparation.
לא ברור אם באמת יש צורך לכתוב על ההישגים הסיניים כאן. המילים "מחשב" או "אינטרנט" אינן מוזכרות אפילו פעם אחת בכתבה של הניו יורק טיימס, ואלה, כידוע, במוקד של הבלוג הזה. אבל ברור גם שמערכות החינוך בעולם, כולל שלנו, רוצות הישגים כמו בשנגחאי, ורואות בתקשוב מנוף לשיפור התוצאות במבחנים בינלאומיים. לכן, גם אם התקשוב איננו מוזכר בכתבה, בין השורות הרמז ברור: מי שרוצה להתחרות עם הסינים חייב לגייס את התקשוב לשיפור התוצאות במבחנים.

אם מערכות החינוך מעוניינות בהישגים מסוג אחר מאשר תוצאות יפות במבחנים, הן מצליחות היטב לשמור על זה בסוד. יש, כמובן, קריצה לעבר מונחים כמו למידה שיתופית עם כלי Web 2.0, וגם מס שפתיים לאפשרויות של הבעה עצמית דרך בלוגים. אבל העיקר נשאר ההישגים. דיונים סביב שאלות כמו לשם מה לומדים, או האם תוצאות במבחנים בינלאומיים משקפות ידע, או מהו הידע הנדרש כדי לחיות חיים ערכיים, כמעט אינם נשמעים בכלל. לאור זה, מעודד לקרוא את דבריו של סגן מנהל בית ספר תיכון סיני המצוטטים בכתבה של הטיימס. אפשר לנחש שבסין דבריו ייחשבו להרהורי כפירה:
In an interview, Mr. Jiang said Chinese schools emphasized testing too much, and produced students who lacked curiosity and the ability to think critically or independently.

“It creates very narrow-minded students,” he said.
התקשוב, כמובן, איננו חייב לשרת את ההישגיות הבלתי-מרוסנת. היא יכולה למנף יצירתיות וחשיבה ביקורתית. השאלה היא האם קבניטי החינוך – בעולם ובישראל – ירשו לו לעשות כך.

תוויות:

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates