« לדף הראשי | חזון אחרית הימים? » | אולי ברור היכן מתחילים, אבל ... » | לא רק סמנטיקה » | בחזרה למכונות ההוראה? » | המורים הם רק בורג קטן » | מתרגלים לרשתות? » | קובלנה אחרונה בסידרה על הלמידה האישית » | עוד קצת על התקשוב והלמידה האישית » | סתירה נצחית? » | הרהורים תקשוביים בעקבות האירועים בתוניסיה ובמצרים » 

יום ראשון, 6 במרץ 2011 

הכנה לאזרות טובה

לפני כחודש אברום רותם ועידית אבני פרסמו מאמר המפריך מספר הנחות שגויות בנוגע לסכנות שאורבות לתלמידים הפעילים ברשתות חברתיות. בין היתר הם מביאים נתונים שמראים שטענות נפוצות שנחשבות בציבור הרחב כאמיתות כמו:
  • הרשת היא מקום מסוכן. רוב הילדים נפגעים בה, או
  • יש הרבה מקרים של תקיפות, אונס ואף רצח של ילדים שנפגשו עם אנשים שהכירו רק ברשת
פשוט אינן נתמכות על ידי העובדות. הפרכת ההנחות האלו נחוצה מאד במערכת החינוכית. אם היא תהיה קשובה למה שאברום ועידית כותבים יש סיכוי שהתייחסות המערכת לרשתות חברתיות תהיה, סוף סוף, שקולה ומאוזנת יותר.

זה יהיה, ללא ספק, צעד חיובי בכיוון הנכון, אם כי אפשר לקוות לצעדים נוספים. כתבה מסוף החודש הקודם בעיתון אוסטרלי מדווחת שב-86% מבתי הספר של אוסטרליה הגישה ל-Facebook חסומה (וב-57% YouTube חסום, וב-14% ויקיפדיה). אבל מה שמעניין בכתבה הן התגובות של מספר מורים למצב הזה:
Some educators say the social-media bans in schools are overkill and privacy fears have overshadowed the positive educational opportunities social media can offer students. They argue the best way for students and teachers not to fall victim to technology is to use it and understand so they can control it. ....

The ban also fails, they say, to take into account the role social networking has had in real-world events - most recently the civil uprising in Egypt - and dismisses some of the rich and meaningful ways students use it, including to display grief and to rally for causes.
הכתבה מביאה את דבריו של מנהל אחד שטוען שמפני שתפקיד בית הספר הוא להכין תלמידים להמשך החיים, בית הספר הוא דווקא מקום מתאים לשימוש ברשתות חברתיות:
Part of preparing students for life is training them about how to use social networking, a policy which inhibits or restricts social-networking sites may work in the short term but will not help with equipping a student with the skills for life.
מחקר שהתפרסם לאחרונה מבקש לבדוק אם ההשתתפות ברשתות חברתיות יכולה לתרום לפעילות חברתית פוליטית בעולם המערבי (כידוע, הדיון בעניין מקומן של הרשתות בתמורות החברתיות בעולם השלישי ער למדי). לפי כתבה ב-Christian Science Monitor מלפני בערך שבועיים המחקר גילה ש:
Youths involved in online groups based on common interests, even if those interests were not political, were more likely to increase their level of volunteering, charitable giving, and expressing themselves about community issues, compared with similar peers who were not involved in online groups.
מדובר בטענה שרבים מאיתנו שמחים להאמין לה, אם כי לא ברור אם יש כאן קשר סיבתי או פשוט שבני נוער עם נטייה להשתתפות ברשתות חברתיות גם נוטים יותר להיות מעורבים בפעילות חברתית מחוץ לרשתות. המחקר עצמו, כ-32 עמודים בקובץ PDF, זהיר מאד בטיעוניו ומשתדל לא להסיק מסקנות גורפות. (למען האמת, הקריאה בו קצת מייגעת, אבל יתכן שזאת בעצם מחמאה היות ואין ספק שקל יותר לקפוץ למסקנות שאינן בהכרח נתמכות על ידי הנתונים עצמם.)

אפילו אם הכותרות בעיתונים מגזימות בנוגע להשפעה של ההשתתפות ברשתות חברתיות על המעורבות הפוליטית העתידית של בני נוער, יש "תחושה באוויר" שיש דברים בגו. בוודאי יהיו עוד מחקרים בנושא, וגם אלה בוודאי יסיקו מסקנות מהוססות – זאת הרי טבעם של מחקרים. ובינתיים, רצוי שבתי הספר יגלו שבמקום להמשיך לפחד ממדיה חברתית, עדיף לשלב את השימוש בה לתוך מערכת הלימודים, כי כך (כנראה) מחנכים למעורבות חברתית ולאזרחות טובה.

תוויות: ,

את האמת,
לא צריך תמיד להאשים את הרשתות החברתיות.
כי גם המכונית מסוכנת, אז שנערים לא ינהגו??!
אבל..........
השגחה זה דבר מאוד חשוב, ודווקא אני מעדיפה שמורים יתערבו ברשתות החבתיות, כך שילדים ידעו שיש מי שמסתקל עליהם..
הכי חשוב זה למנוע את הכניסה לאתרים זרים דרך הפייסבוק,וזו צריכה להיות האחריות של הפייסבוק.

שהד, שלום!

קודם כל, תודה על התגובות הרבות שאת תורמת כאן. גם אם אינני תמיד מגיב, נעים לי לקרוא את מה שאת מוסיפה כאן. שוב, תודה.
בנוגע לסכנות, אבל בוודאי צודקת - העולם מלא במצבים מסוכנים, ואיננו נותנים לסכנות שאורבות לנו למנוע מאיתנו להכנס אליהם.
כמו-כן, אני מסכים שטוב שמורים "מתערבים" (אם כי יש דרגות שונות של התערבות), אבל בעיני זה חיובי מפני שהרשתות הן חלק מהחיים לא רק לתלמידים, אלא גם למורים, וחשוב שהם יכירו.

הוסף תגובה
מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates