« לדף הראשי | לא מדובר רק ברעיון נחמד » | מה איננו טכנולוגיה? » | האם יחד תמיד יותר טוב? וממה? » | כוחה של מקלחת » | לא בדיוק "סיכום" ביניים » | גם זאת כתיבה, אבל ... » | עניין של קשר » | הכנה לאזרות טובה » | חזון אחרית הימים? » | אולי ברור היכן מתחילים, אבל ... » 

יום ראשון, 27 במרץ 2011 

אם רוצים, אפשר ללא נייר

לפני מספר ימים משהו השתבש בתקשורת בין המחשב שמולו הבנים יושבים לבין המדפסת שמחוברת אליו. כתוצאה מכך המדפסת לא פעלה נכון. בדרך כלל אני יכול להסתדר בלי מדפסת, אבל אתמול, במוצאי שבת, נדב מסר לי, בשוויון נפש אופייני, שלמחרת עליו להגיש עבודה שצריכה להיות מודפסת. מיד חבשתי את הכובע של אבא אחראי והחלטתי להתקין את הדרייברים של המדפסת במחשב אחר ולהעביר את המדפסת אליו. תוך עשרים דקות המדפסת היתה מותקנת, ותוך חצי שעה העבודה היתה מודפסת. ובמהלך כל המבצע הזה לא עצרתי לרגע לשאול את עצמי למה הוא צריך להגיש עבודה מודפסת במקום כקובץ דיגיטאלי.

פול מונהיימר מראה שזה לא צריך להיות כך. מונהיימר מדווח בבלוג שלו על הקבצים הרבים שתלמידיו שלחו לו במסגרת פרויקט כיתתי בנושא ימי הביניים. הוא כותב שהוא החליט לאפשר לתלמידיו להגיש טיוטות לבדיקה ולעריכה, וגם את העבודות עצמן, בצורה דיגיטלית. עבורו זה היה נסיון ראשון, והוא ציפה שרק מספר קטן של תלמידיו יבחרו בדרך הזאת. הוא גילה שהיא היתה הרבה יותר פופולארית מאשר הוא ציפה:
What began as a trickle on January 18th, was a full blown flood by March 2. Kids learned how to take screenshots of websites (quiz results), turn on and use document reviewing in Word (and Pages and OpenOffice!), and attach both text and graphic files in email. By the end of the project, I was looking at around 75 emails a day from a class of 62 students. When the project finally ended, I checked my project folder to find 1329 emails. As a class, students had saved over 2 reams of paper!
כמובן שלא מדובר רק בחסכון של נייר. המעבר לדיגיטאליות הביא איתו שינויים נוספים. מונהיימר מצא שעליו לבדוק את הדואר שלו לעתים הרבה יותר קרובות מאשר הוא היה רגיל. הוא גם למד דברים לא כל כך צפויים על הרגלי העבודה של תלמידי כיתה ז' – מסמכים רבים נשלחו אליו אחרי חצות, למשל.

חשוב להוסיף כאן שלפי התיאור של מונהיימר הוא לא הקדיש זמן בכיתה להוראת מיומנויות דיגיטאליות. במקום זה הוא הזמין את תלמידיו לשלוח לו את העבודות, והם אימצו לעצמם דרכים שונות לעשות זאת. סביר להניח שהתלמידים כבר ידעו לשלוח קבצים מצורפים, ושהם העבירו ביניהם מידע על אמצעים לצלם את המסך, לעקוב אחר שינויים, ועוד.

אינני בטוח שיכולתי לעמוד בעומס של מעל 1300 דברי דואר מתלמידים כמו שעשה מונהיימר. אבל אם מצליחים להתגבר על העומס הזה, נדמה לי שעל אף הנכונות הבלתי-מוסברת שלי להזדרז לשלוח מסמך למדפסת, מהסיפור שלו אנחנו למדים שאם רוצים, אפשר בקלות לוותר על הנייר בכיתה.

תוויות: ,

הניסיון שלי מראה בעיתיות בגישה הזאת.
ניסיתי אותה על שתי כיתות (ח', ט'). מעטים ניצלו את האפשרות להגיש לבדיקה ורבים לא הגישו כלל. תלמידה אחת הגישה על דיסק און קיי. תלמיד אחר הגיש דרך מודל. יש לציין שלתלמידי כל בית הספר יש אימייל שהוקצה על ידי העיריה ושתי הכיתות קיבלו שיעורים על אופן שימוש באופיס ומייל מכיתה ז'.
שמתי לב שתלמידים רבים יוצרים הפרדה בין שימוש מחשב ללימודים לבין הנאה ומסרבים לערבב בין השניים.

אני חושבת ששימוש בטכנולוגיות הקיימות יכול לעזור לכולם בגדול. פשוט צריך להתרגל להשתמש בהן. אני יכולה להבין למה תלמידים לא עושים את הקישור בין המחשב עליו הם משחקים לבין הדפים עליהם הם מכינים שיעורים. אני גם יכולה להבין את הפיתוי שבלנטוש את כתיבת העבודה לטובת משחק מחשב או אינטרנט.
אבל כמו שבאוניברסיטאות ישנן מטלות ועבודות המוגשות באינטרנט (ואף מקבלות ציון מיידי - שאלות אמריקאיות) אפשר בקלות ליישם את אותו מודל לבתי הספר ויפה שעה אחת קודם.
הבנתי שיש פרויקטים חדשים של כיתות תקשורת בהן לכל תלמיד יש מחשב והשיעורים מועברים ללא שימוש במחברות (בכל מקצועות הלימוד - חשבון, ספרות, תנ"ך וכו'). מקווה שזה באמת יתפוס.

הי, בבית הספר שלנו (יסודי בראש-פינה) התחלנו להשתמש במחברות דיגיטאליות. הכוונה לשימוש בGoogle Docs כמחברת בה התלמיד משתף את המורה במסמך, המורה יכול להעיר ולהאיר בזמן תהליכי הכתיבה של התלמיד, התלמידים אוהבים את זה, זו הסביבה המוכרת להם, והם מחכים לתגובות שלי. מבחינת המורה... המון עבודה אך מצד שני מאפשר סוג של אינטמיות (כמה שזה נשמע מוזר) שלא מתאפשרת למורה מקצועי המלמד שעתיים בשבוע בכתה. חיסכון בנייר- כמובן. יתרונות נוספים: הקלות בה מגיבים התלמידים לכתיבה במחשב להבדיל מכתיבה במחברת. יחד עם זאת סגנון הכתיבה ויכולת הביטוי נותרה בינתיים כשהייתה.
הנסיון נעשה בכתה ו' וברמת נגיעה גם בכתה ה', בשנה הבאה נרחיב את ההתנסות.

הוסף תגובה

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates