« לדף הראשי | מה כל כך פסול ב-"להעביר את הזמן"? » | אולי לא גישתם של בודדים » | יחי ההבדל ה...? » | החיפוש רק רומז על העיקר » | אין חדש - בחיפוש, ואולי לא במחקר » | התרומה האמיתית של התקשוב? » | האם באמת מדובר באלטרנטיבה? » | אם יש רצון ... » | בעצם, לא מכל מחקר השכלתי » | אולי תירוץ ... אבל בכל זאת הסבר » 

יום ראשון, 11 בדצמבר 2011 

אז אולי פשוט חוזרים לעסוק ב-"חינוך"?

בשנים האחרונות חלק עיקרי של שעות בית הספר (ב-K12) בעולם המערבי מוקדש ללימודי STEM – ראשי תיבות של Science, Technology, Engineering, Mathematics (בעברית - מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה [בחרתי לתרגם "Engineering" כ-"הנדסה" לאור העובדה שוויקיפדיה משתמשת במילה הזאת]). מספר גורמים הביאו להדגשת תחומי הלימוד האלה מעל לאחרים. הגורם העיקרי הוא בוודאי ההתפתחות הטכנולוגית המהירה של מדינות כמו סין והודו. ההתפתחות הזאת יוצרת תחושה שהעולם המערבי מאבד את היתרון שלה בשוק העבודה העתידי, ולכן יש צורך בקידום נושאי ה-STEM כדי להתחרות עם המדינות המתפתחות.

קשה להתווכח עם הטענה שהכנת התלמיד לפרנסה העתידית שלו היא בין המטרות החשובות של החינוך. כמו-כן, יתכן שבמציאות הכלכלית הרעועה של היום המטרה הזאת נעשית עוד יותר חשובה. עם זאת, היום אפשר להתרשם שהדגש בתחומי ה-STEM דוחק כל נושא לימודי אחר הצידה, עד שתחומים אחרים מצטמצמים ונעשים שוליים בלבד. גם אם משלמים מס שפתיים לתחומים אחרים, אלה אינם זוכים לתקציבים שמאפשרים לקדם אותם בבתי הספר. ולא מדובר רק בתקציבים, אלא גם בשעות כיתה. בארה"ב, למשל, מספר מדינות מבקשות לצמצם או אפילו לבטל את ההפסקות שבהן תלמידים יוצאים מהכיתה כדי לשחק. הפסקות כאלה, הרי, מבזבזות זמן יקר ואינן מקדמות את התלמידים. ומי בכלל צריך את האמנויות?

בשבועות האחרונים מתברר שיש אנשי חינוך שמסרבים לוותר על האמנויות. כתבה מלפני שבוע ב-Education Week מביאה את דבריהם של מספר אנשי חינוך שמבקשים להרחיב את STEM ל-STEAM – להוסיף את האות "A" המייצגת את ה-Arts, האמנויות.

כמובן שלא קשה למצוא הצדקות חינוכיות להוראת האמנויות. הכתבה מביאה מספר דוגמאות שמראות שהוראת האמנויות, ושילובן לתוך הוראת הנושאים המדעיים/טכנולוגיים, מעשירה את עולם התלמיד ומגבירה את היצירתיות. למען האמת, אין חדש בגישת ה-STEAM. לפני כמעט שנתיים יוסף פירו, מרצה באוניברסיטה של לונג אילנד, פרסם מאמר ב-Education Week שתמך בהוספת תקציבים לאמנויות בבתי הספר. קשה למצוא מקוריות מיוחדת בהצעה הזאת, אבל חשוב לציין שכבר אז פירו השתמש בראשי התיבות STEAM. נדמה שהבעיה איננה שאין אנשי חינוך המודעים לחשיבות של האמנויות, אלא שברדיפה הבלתי-פוסקת אחרי הפרנסה העתידית (וגם אחרי התחומים שניתן למדוד בצורה חד-משמעית במבחנים) האנשים שמציעים רעיונות כאלה נדחקים לפינה.

עם זאת, נוצר הרושם שאפילו עבור אלה שמבקשים להחזיר את האמנויות לבית הספר, הדגש הזה נובע מהתחושה שהאמנויות מסייעות לשיפור הציונים בתחומי המדע והטכנולוגיה שהם החשובים באמת. לפי התפיסה הזאת רצוי להחזיר את האמנויות לכיתה לא בגלל הערך האינהרנטי שאולי יש בהן, אלא בגלל היכולת שלהן לקדם תחומים אחרים. זה איננו פסול, אבל אפשר היה לקוות ליותר.

כך עושה טים סטאמר שמבקש לא להסתפק ב-STEAM אלא לראות מה עוד כדאי להכניס לתוך תכנית הלימודים. הוא מציין, למשל, שבעולם של מחר עבודות עתידיות בתחומי ה-STEM ידרשו הכרות עם תרבויות אחרות, ושפות אחרות. לאור זה, ולאור הצורך להבין כיצד הטכנולוגיה משפיעה על החברה (וכיצד החברה מושפעת מהטכנולוגיה) חשוב לרכוש תשתית בריאה במדעי החברה. סטאמר מוסיף שבעתיד לא יהיה זה מספיק לפתח רעיונות. יהיה צורך להיות מסוגל להסביר את הרעיונות האלה, כולל בכתיבה. הכיוון ברור:
Keep iterating this process enough and you wind up with what used to be called a “liberal education”, the concept that students should graduate from their K12 experience with a general understanding of the breadth of human knowledge.
מי יודע? אם נמשיך בכיוון הזה אולי קיים סיכוי שבית הספר יגלה שהייעוד האמיתי שלו איננו בהכשרת תלמידים לפרנסה עתידית, אלא בפיתוחם כבני אדם ששום דבר אנושי איננו זר להם.

תוויות: ,

באמת הגיע הזמן

כנראה שזה בלתי נמנע

הוסף תגובה

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates