« לדף הראשי | ואם הקשר באמת מתפורר? » | אולי באמת כבר לא צריכים מורים? » | נו, באמת!! » | לא בזכות ההפיכה » | מספר הרהורים (פחות או יותר חינוכיים) בדרך לפח » | השיבוש יציל? או אולי צריכים להינצל מן המשבשים? » | (עדיין) אין חדש בחיפוש ברשת? » | אבל כך תמיד עשו!! » | על הקווים הלפעמים מטושטשים של המחנות התקשוביים » | למה הטכנולוגיה תמיד אשמה? » 

יום שבת, 27 באוקטובר 2012 

וכך מפיגים את השעמום?

דרך קישור שאודי מלכה העלה לאתר של שלובים, למדתי שאחד המתחרים בתחרות Techono.me של השנה שנערך בתל אביב לפני יומיים הוא סטרט-אפ חינוכי בשם learni. אודי קישר לכתבה ב-The Marker שתיאר את learni תחת כותרת מעוררת עניין: "תלמידים באים לבית ספר ומתים משעמום, ננסה לעשות שינוי בחינוך". ממקורות נוספים הצלחתי ללמוד שתחרות Techono.me נערכת פעם בשנה, פרי היוזמה של אורלי יקואל המוכרת מאד בחוגים של סטרט-אפים טכנולוגיים.

מהכתבה ב-The Marker אפשר להכיר טיפה את learni. הקימו אותה:
שורה של יזמים ותיקים, ומפתח פלטפורמת למידה בספרים דיגיטליים על גבי טאבלט. את החברה הקימו ב-2011 היזם והמשקיע רני כהן (מנכ"ל), היזם דב מורן (יו"ר), מריוס נכט ממייסדי צ'ק פוינט (חבר במועצת המנהלים), הח"כ לשעבר דדי צוקר (סמנכ"ל שיווק ומכירות), ואורי קפלן (סמנכ"ל תפעול).
המעט הזה הוא יותר מאשר אפשר למצוא באתר של החברה שכמעט ריק לגמרי. בתחתית הדף הראשי מציינים שזכויות היוצרים של האתר רשומים ל-Bligear, החברה שתמכה בפרויקט הטבלטים בבתי הספר של בת ים. נכון לתקופה שבה כתבתי את המאמרון הזה האתר של Bligear לא היה זמין, וסביר להניח ש-learni הוא גלגול חדש של ההחברה ההיא, והאתר שלו מחליף את האתר של Bligear.

בזמנו לא התרשמתי ממה שהכרתי מ-Bligear, אבל זאת כמובן איננה סיבה לשלול את learni, וממילא זאת איננה הכוונה שלי כאן. הכתבה ב-The Marker מתארת את הפרויקט ככלי להפקת ספרי לימוד דיגיטאליים. תיאור דומה אפשר למצוא באנגלית בכתבות ב-The Next Web ו-TechCrunch שדיווחו על Techono.me. לתוך התשתית ש-learni מציעה מורים יכולים להוסיף תכנים, וכמובן גם לקשר לאתרים אחרים, לחיפושים ברשת, לתרגום, וכנראה למספר פעילויות נוספות. התיאור הכללי הזה מזכיר את ספרי הלימוד הדיגיטאליים של מט"ח, עם ההבדל הקטן שדרך מט"ח כבר קיימים ספרים רבים במתכונת כזאת.

אני משוכנע שיש צורך בכלי/פלטפורמה כזאת, וסביר להניח שיש מקום בשוק לעוד חברה שמבקש לענות על הצורך. אני פחות משוכנע בנחיצות של מאפיין אחר של המיזם. לפי הכתבה ב-The Marker:
הפלטפורמה משמשת גם מורים כמערכת לניהול השיעורים ומעקב אחר התקדמות התלמידים. המורה מקבל תמונת מצב המשקפת מי מתלמידי הכתה קורא בספר בזמן שיעור ומי משתמש בטאבלט לשימושים אחרים.
הספר הדיגיטאלי של learni אמור לשרת צרכי למידה, ואפשר היה לקוות שאם אפשר ליצור חוויית למידה מעניינת, לא יהיה צורך במרכיב הנוסף שמטרתו לשמור על המשמעת בכיתה. וזה מביא אותי למה שבעיני החלק המוזר ביותר בכתבה ב-The Marker, ציטטה מרני כהן, מנכ"ל החברה:
זה לא סוד שתלמידים באים לבית ספר ומתים משעמום. החלטנו לנסות לעשות שינוי בחינוך.... המטרה שלנו היא להעצים, להעשיר ולגרום לחוויית הלמידה להשתנות ולהיות הרבה יותר מעניינת, חברתית וטכנולוגית.
אני מוכן להסכים עם היזמים של learni שהשעמום הוא בין המאפיינים המרכזיים בשיעורים בבתי הספר. כל יוזמה שיכולה להתגבר על השעמום הזה בוודאי מבורכת. אבל האם אנשי learni באמת סבורים שספרים דיגיטאליים ומעקב צמוד אחר מידת הריכוז של התלמיד בשעת השיעור הם אשר יפיגו את השעמום הזה? אולי צריכים להסביר להם שהתקשוב מפני עצמו איננו יוצר עניין. לפני חודשיים ציטטתי כאן את ביל פריטר שהביע את זה בצורה ברורה ביותר, וגם הסביר מה כן יכול לעורר מוטיבציה ללמוד. אבל יזמי סטרט-אפ בוודאי יודעים טוב יותר מאשר אנשי חינוך, ולכן כאשר learni ישולב לתוך מערכת החינוך אנחנו צפויים לראות את המחזה המרהיב של תלמידי בתי הספר רצים בהתלהבות כל בקר לקראת יום לימודים מרתק.

תוויות: , ,

יענקל.
הספקות שלך לגיטימיות לגמרי. מאד נהניתי לקרוא את תגובתך האינטליגנטית וגם את הכתבות הקשורות.
מאד הייתי שמח לפגוש אותך ולהראות לך מה עשינו. קצת קשה לתאר בכתבה את המערכת וטוב מראה עיניים. נראה לי שאפשר ללמוד הרבה מנקודת המבט שלך.
אני רוצה לציין ש"אבירי ההי טק" אכן מודעים לכך שלא הכל יבוא רק מטכנולוגיה. בכלל, לא פחות חשוב בחינוך ילדינו לסגור כל מכשיר אלקטרוני ולצאת לטבע, להפעיל את היידים ואת השרירים. אנחנו מנסים להוציא את המערכת מקיפאון. אין לנו ספק שהרבה מהדברים שהמצאנו ( שרובם לא מוזכרים בכתבה), מלהיבים ככל שיהיו, לא יהיו שימושיים. אבל יש לנו כבר אלפי תלמידים, והם הרבה יותר חכמים מאיתנו ואנחנו לומדים מהם כל יום דברים חדשים. אשמח אם תיצור קשר. rani dot cohen at gmail dot com
תודה - רני כהן

ונקודה קטנה נוספת :
"אבל יזמי סטרט-אפ בוודאי יודעים טוב יותר מאשר אנשי חינוך, ולכן כאשר learni ישולב לתוך מערכת החינוך אנחנו צפויים לראות את המחזה המרהיב של תלמידי בתי הספר רצים בהתלהבות כל בקר לקראת יום לימודים מרתק."
יענקל- אם אנשי החינוך היו יודעים מה לעשות...היינו מחפשים דברים אחרים לעשות. הרי אתה לא יכול להתכחש לזאת כי אנשי החנוך נכשלו לגמרי ...והם צריכים עזרה. אנחנו לא מתיימרים לדעת הכל, ואנחנו חוברים לאנשי חינוך שיעזרו לנו....אז אני מרים לך להנחתה :) ....

אח... הנקודות הנוספות הקטנות האלה...
מאנשים, המנסים לחבור לאלה המוגדרים על ידם מראש כמי "שנכשלו לגמרי", אני הייתי בורח כמו מאש.
בהיסטוריה שלי כבר הכרתי כמה כאלה.
אלישע

אלישע
לברוח כמו מאש זה חוכמה קטנה. כולם יודעים את זה. יענקל פרקטי ומבקר בהגיון ובחוכמה. נשמח לשמוע דברים קונקרטיים ולא לקחי היסטוריה גנוזה שלך.
לידיעתך, כולנו נכשלנו לגמרי בסטארט אפ אחד או שניים. לחבור לאנשים שנכשלו זה לחבור לכאלה שיכולים לעזור לא לעשות את טעויות העבר. כשלון בעבר הוא לא נבואה לאי הצלחה בעתיד.

דינם של המורים כנראה לדון כל פעם מחדש בשאלת "כישכוש הזנב של הכלב".
מי שלא למד מ"ההיסטוריה הגנוזה" שלו, הוא סָכָל או פחדן.
אני לשמחתי, מצליח להמנע מלחבור לאלה שאינני חושב שהם ראוים לכך, ומצליח לעשות את מה שאני עושה, גם אם מנסים להלך עלי אימים.
אלישע

יענקל שבת שלום,

הבלוג שלך ממחיש את מה שאני טוען תקופה ארוכה:
- חומר פנטסטי לכל איש חינוך, אולם הולך לאיבוד ברשת.
- גם השווק שלך, הנחוץ כל כך , לוקה בחסר, לדוגמא, אני כבר מחפש שעה איך לשלוח לך משהוא אישי שעשוי לעניין אותך ולא מצאתי, אלא בתגובה.

אנא צור קשר איתי:
amnonsussman@gmail.com
יש לנו הרבה מהמשותף.

הוסף תגובה
מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates