השיבוש יציל? או אולי צריכים להינצל מן המשבשים?
תוויות: שיבוש החינוך, שימוש בבתי ספר
לפני כשלושה שבועות מאות אנשים התכנסו בסן פרנסיסקו לכנס Disrupt של TechCrunch. TechCrunch הוא אתר מאד נחשב בעולם הסטרט-אפים. יזמים מעוניינים להשתתף בכנס Disrupt כי דרך ההשתתפות הזאת הם יכולים לזכות בחשיפה רחבה – במיוחד אצל משקיעים. מארגני הכנס מזמינים כוכבים מעולם הסטרט-אפ להרצאות ולהשתתף בפאנלים, ויזמים חדשים צמאים ללמוד מהנסיון שלהם. הכנס נחשב לאחד היעדים החשובים של חברות סטרט-אפ שמבקשים להיחשף לקהל הרחב, ובמיוחד למשקיעים שמעוניינים למצוא אפיקים חדשים לכסף שלהם. מפני שהכנס מהווה הזדמנות גדולה עבור סטרט-אפים קטנים, רבים מהם מוכנים לשלם בערך $3000 כדי להשתתף. אני מניח שמארגני הכנס בוחרים בכותרת "Disrupt" מפני שהיא מאפיינת את האתוס הסטרט-אפי – הסיכוי של סטרט-אפ להצליח קשור ליכולתו לשבש את התפקוד המוכר והרגיל של תחום מסויים. מי שמציע מענה לבעיה מוכרת יכול אולי להצליח, אבל סיכויי ההצלחה של מי שיכול לשכנע שיש לו מענה לבעיה שעד עכשיו לא ידענו שיש לנו, או של מי שיכול להראות שהמוצר שלו משנה את כללי המשחק בתחום מסויים, עוד יותר גדולים.
עוד לפני פרסום ספרו של קלייטון כריסטנסן Disrupting Class היו רבים שטענו שהחינוך בשל לשיבוש, ושטכנולוגיות דיגיטאליות הן האמצעי המתאים לשיבוש הזה. בארבע השנים מאז הטענה הזאת הפכה למוסכמה. היום גופים ויזמים רבים מזדרזים לצאת לשוק עם מוצר שיחולל את השיבוש המקווה, וכמובן גם להכניס כסף רב לכיסים שלהם. לאור זה, די מובן שפאנל אחד של הכנס של TechCrunch עסק בחינוך.
במושב של כ-25 דקות שלושה כוכבי תורן בתחום התקשוב החינוכי רואיינו על ידי מנחה מתוך עורכי TechCrunch: ג'ואל קליין, לשעבר המפקח הראשי של בתי הספר של העיר ניו יורק והיום ראש תחום החינוך של News Corps של רופרט מורדוך, סלמן חאן, יזם האקדמיה של חאן, וסבסטיאן תרון, עד לפני שנה פרופסור בסטנפורד והיום יזם Udacity שמציע קורסים מאסיביים ברמה אוניברסיטאית ללא תשלום.
אני עוקב אחר בלוגים רבים של אנשי חינוך, וגם אחרי מספר חיפושים לא מצאתי בבלוגים חינוכיים יותר מקומץ דיווחים על הפאנל שעסק בחינוך. בהתחשב במחיר, נדמה לי שזה די מובן. ספק אם אנשי חינוך יכולים להרשות לעצמם לשלם את המחיר הגבוה. אודרי ווטרס נכחה כעיתונאית בפאנל הזה (ולכן היא לא שילמה), וההתרשמות שלי היא דרך עיניה. (לשם האובייקטיביות, אפשר לצפות בווידיאו של כל 25 הדקות של הפאנל. נדמה לי שהדיווח של ווטרס, כולל נקיטת העמדה שלה, נאמן למתרחש.) כבר עם תחילת הדיווח שלה ווטרס חושפת את נטיותיה כאשר היא מציינת שהכנס נערך באותו הזמן של שביתת המורים של שיקגו, וכותבת:
Technology is a smokescreen here, I think, for other changes that are afoot in the American school system.
כאשר המנחה פונה לסלמן חאן הוא שואל אם אכן חאן ויזמים דומים נעשים למומחים בהוראה בהתאמה אישית. חאן משיב שהוראה כזאת היא האידיאל שאליו החינוך שואף, אבל הוא איננו מעשי מבחינה כלכלית. הוא מוסיף, במחווה למורים שכנראה נובע מהביקורת שהושמעה כלפיו לאחרונה מאנשי חינוך רבים, שאנשיו עובדים במשותף עם מורים. באופן כללי הדיון היה סתמי למדי, והמנחה לא הפגין בקיאות בחינוך (בלשון המעטה). במאמרון אחר מאותו שבוע בבלוג שלה ווטרס מהרהרת על כך שרוב הבלוגים הטכנולוגיים שהיא קוראת נוהגים להתרפס בפני מפרסמים ומשקיעים ויחסי הציבור שלהם, וזה מזכיר לה את המתרחש בכנס:
זה בוודאי מספיק. מי שקרא עד לכאן קולט היטב את הגישה שלי לכנס ה-Disrupt, ולתפיסה ה-"חינוכית" שביסוד שלו. אבל בשלבי העריכה לקראת פרסום המאמרון הזה התפרסם מאמרון נוסף של אודרי ווטרס שבעיני מאד רלוונטי לנושא. במאמרון החדש ווטרס מדווחת על ההכרזה של קבוצת הון-הסיכון Union Square Ventures לפתוח לציבור את המחקרים שהיא עורכת לקראת קבלת החלטות לגבי ההשקעות שלה בתחום החינוך. USV היא קבוצת הון-סיכון מאד מוערכת בתחום ההי-טק, ובאופן כללי היא כנראה די גלויה לגבי שיקוליה וקבלת ההחלטות שלה (אין לי נסיון בתחום ואינני יכול להעיד לכאן או לכאן). החברה איננה רק מדברת על פתיחות, אלא גם מיישמת אותה, ולפני מספר ימים היא פרסמה מסמך גוגל פתוח בו ניתן לעקוב אחר המחקרים והמאמרים שבהם עובדי החברה נעזרים לקראת גיבוש עמדה כלפי יזמויות תקשוביות בחינוך והכדאיות שלהן.
עד כאן, הכל טוב ויפה. הפתיחות הזאת בהחלט ראויה להערכה. אבל הבעיות מתחילות כאשר מעיינים במסמך עצמו. אפשר להגיד שהמסמך מהווה סקירת ספרות, אבל הוא רחוק מאד מלהיות סקירה מעמיקה, או אפילו רצינית. יש בו קישורים לכ-30 כתבות עיתונאיות, מאמרונים בבלוגים, והודעות לעיתונות, עם משפט או שניים של תיאור על כל קישור. בנוסף, יש קישורים לחמישה סרטונים - רובם הרצאות TED. אין פסול באף אחד מהמקורות האלה, ולגבי רבים מהם אני אפילו שמח לחשוב שהם אולי משפיעים על החשיבה של אנשי USV. אבל סביר להניח שמרצה במכללה שהיה מקבל סקירת ספרות כזאת כעבודה מסכמת של סטודנט בקורס על סוגיות בלמידה המקוונת היום היה מחזיר אותה עם בקשה להרחיב, וגם להעמיק מבחינת ערכו של כל אחד מהמקורות. ווטרס בהחלט צודקת כאשר היא פוסקת לגבי המסמך:
