« לדף הראשי | זה כבר לא ענין של מחסומים » | התלמידים בין הפטיש והסדן » | המומחיות כנראה כבר איננה מה שהיתה פעם » | זה מזכיר לי את קבוצות הדיון » | בשלב מסויים צריכים לבחור צד » | אולי ידענו זאת, ובכל זאת ... » | המילים מילות שינוי, אבל הידיים ... » | הוראה מבוססת נתונים - אז ... ועוד יותר היום » | מה? התקשוב שוב משבש את הטבע? » | מספר הערות קצרות על כתבה טלוויזיונית די סבירה » 

יום שלישי, 10 במרץ 2015 

הבה נמציא (שוב!) את החינוך

כן, המאמרון הזה הוא עוד אחד מאלה שבהם אני מבקר את יזמי חברות ההזנק שמבקשים לחולל מהפכה בחינוך. היות וכתבתי דברים דומים כבר מספר פעמים בעבר, הקוראים שלי (אם יש כאלה) רשאים לשאול אם יש סיבה מספקת לעשות זאת שוב. אולי פשוט אזלו לי הנושאים שעליהם אני מעביר ביקורת, ולכן אני ממחזר את עצמי. למרבה הצער, הפעם זה (שוב) מוצדק.

AltSchool הוא בית ספר חדש שנוסד על ידי מקס ונטייה (Ventilla), יזם היי-טק שלפני מספר שנים מכר לגוגל חברה שהוא יצר עבור 50 מיליון דולר, והמשיך לעבוד במשרה בכירה בגוגל עד אשר הקים את בית הספר. לפני שנה הוא גייס 33 מיליון דולר לבניית בית הספר. לפני שבוע נודע שהוא גייס מספר יזמי היי-טק מכובדים לעבוד איתו. בלשון הכתבה שהופיעה ב-Silicon Valley Business Journal:
High-powered veterans of Google, Uber, Rocket Fuel and Zynga have joined a startup that aims to help educators reinvent elementary school teaching.

AltSchool aims to use technologies ranging from data analysis to wearable devices combined with private sector entrepreneurial tactics to change elementary school education.
חוברת פרסום של AltSchool (חוברת PDF בת 10 עמודים) פותחת עם ציטטה מהספר Disrupting Class מאת נביא השיבוש קלייטון כריסטנסן:
If we acknowledge that all children learn differently, then the way schooling is currently arranged – in a monolithic batch mode system where all students are taught the same things on the same day in the same way – won’t ever allow us to educate children in customized ways.
דבריו של כריסטנסן הם קריאה לשינוי – שינוי לקראת הרחבת אפשרויות הלמידה שבית הספר פותחת עבור התלמיד. יזמי AltSchool מתחברים לאמירה של כריסטנסן ומבקשים לבנות בית ספר שמעמיד את התלמיד במרכז. עד כאן, הכל טוב ויפה. יש חיבור בין תפיסה חינוכית שמעמיד את התלמיד במרכז לבין אתוס השיבוש שכריסטנסן הוא נציגו הבולט. כותרת חוברת הפרסום מכריזה על "School, Reimagined".

לשם ההגינות, חשוב לי לציין שכתוב "reimagined" ולא "reinvented", ואכן על אף העובדה שאנחנו קוראים על הרצון להתחיל מחדש ("start over") יש טיפת התייחסות להיסטוריה של החינוך. אנחנו קוראים ש:
The AltSchool program is based on proven methods such as the emergent curriculum exemplified by Reggio Emilia.
המודל של Reggio Emilia התחיל אחרי מלחמת העולם השנייה, ולכן אפשר להגיד שמישהו ב-AltSchool מבין שהם אינם לגמרי ממציאים את הגלגל מחדש. עם זאת, האזכור הזה חולף די מהר על פני הקוראים. מתקבל הרושם שבית הספר החדש איננו רוצה להיות מזוהה יתר על המידה עם משהו שכבר קיים (גם אם יש חיוב רב במודל של Reggio Emilia), ולכן מיד אחרי האזכור הזה, ברוח חברות הזנק, החוברת מוסיפה:
However, we stress the importance of flexibility and ongoing innovation. We test what works in the classroom and are constantly looking for opportunities to improve.
כזכור, AltSchool גייס מיליוני דולרים והצליח לשכנע בוגרי היי-טק מכובדים לעבוד בו. אפשר אולי לצפות לתכנית מפורטת שתצביע על הייחוד של בית הספר. אבל אם יש כזאת, קשה מאד למצוא אותה. במקום זה אנחנו זוכים לסיסמאות. בנוסף לחוברת, באתר של AltSchool אפשר למצוא קישורים לשמונה סרטונים בהם ונטייה ועוד מנהלי המיזם, כולל מורה מובילה בבית הספר, מתארים הן את החזון שלהם, והן טיפה על כיצד העסק אמור לפעול. גם כאן הדברים כלליים ביותר. אנחנו לומדים על השאיפה לחוויה הוליסטית, על הרצון לשלוף יחידות של מידע מהמגורות שבהן הן נמצאות וליישם אותן בפעילויות בעולם הממשי (pulling modules of learning out of silos into real world activities). בסרטון אחד אפשר לצפות במסכת שתלמידים, אולי בכיתה ג', מציגים להורים. הצפייה בתלמידים שמציגים להורים היא כמעט תמיד חוויה, ו-15 הדקות של המסכת הן נעימות ... ולא שונות באופן משמעותי ממה שאפשר למצוא בבתי ספר רגילים למדי. אין ספק שמישהו ב-AltSchool יודע לכתוב חומר פרסומי מרשים, אבל קשה למצוא עדות לטענה שמופיעה באחד הסרטונים ש-"we've rethought education".

אם אין חזון חינוכי חדש, אין ספק שהמינוח זכה למתיחת פנים חדשני. באחד הסרטונים אנחנו לומדים שההורים, המורים והתלמידים הם "end users". יש בבית הספר פיתוח מתמיד, והפיתוח הזה נעשה על בסיס של "fast action measures" – מונח מרשים שבסך הכל מתאר כיוונון שמתבצע במהירות, ומזכיר את ה-debugging (ניפוי שגיאות) של עולם ההיי-טק. משוב פועל באמצעות "feedback loops" שהם כנראה שכלול משמעותי למערכי המשוב המוכרים שקיימים בבתי ספר רגילים. מספרים לנו שבאמצעות לולאות המשוב האלה התובנות "cycle back into short mini-lessons" כאילו בבתי ספר רגילים מורים לא עוברים באופן תדיר על מה שהתרחש בכיתה כדי לשפר את פעילותם. באופן כללי, יש דגש על המהירות שבה ניתן להפיק לקחים ולשכלל את הקיים. אנחנו גם לומדים שעל בסיס רפלקציות של התלמידים צוות בית הספר מתכנן את הפעילויות של השבוע בא.

אני מניח שבשלב הזה קוראים בעלי רקע חינוכי מוצאים את עצמם מגרדים בראש ושואלים כיצד אוסף אמירות מהסוג הזה מצליח לגייס מעל שלושים מיליון דולר. אין שום דבר אנטי-חינוכי בהצהרות של AltSchool (ואולי בימינו, כאשר אחרים כבר משבשים את החינוך לדעת, זה כבר הישג) אבל קשה להבין כיצד כל זה מבטא "rethinking education". נדמה לי שיותר מכל דבר אחר באה לביטוי כאן היומרה היזמי ההיי-טקי שמסוגלת להמציא את הגלגל מפני שהיא משוכנעת שאף אחד לפניה לא הגה דברים דומים. קשה לא לשאול אם היזמים האלה אינם יודעים שמה שהם מדקלמים בהתלהבות נאמר פעמים רבות בעבר.

אחרי כל הביקורת הזאת אולי זה יישמע טיפה מוזר, אבל אני נוטה לחשוב של-AltSchool סיכוי די טוב להצליח. שנת לימוד בבית הספר עולה קצת מעל $20,000 (חוגי העשרה נוספים אחרי שעות בית הספר יכולים לעלות עוד כמה מאות דולר כל חודש). כסף כזה יכול לקנות חינוך מאד איכותי, ללא קשר לשיטות ההוראה בהן דוגלים. גם בתי הספר של Reggio Emilia, שמוזכרים כמודל עבור AltSchool, אינם זולים, אבל מבדיקה שערכתי ברשת נדמה לי שהם עולים בערך רבע, או פחות, מהעלות של AltSchool. כמו-כן, ממוצע העלות של שנת לימודים בבתי ספר בשיטת מונטסורי הוא פחות מחצי העלות של AltSchool. בארה"ב היום יש משפחות שיכולות לשלם את המחיר הזה, ואם AltSchool פונה אליהן אני מניח שהכיתות (הקטנות) של בית הספר יתמלאו. רצוי לזכור שיש כאן מיזם שאיננו רק מעוניין לחולל מהפכה בחינוך – הוא גם רוצה, ומצפה, להרוויח. אבל חינוך לעשירים איננו חינוך שמחולל שינוי כלל חברתי. אינני יודע אם הנקודה החשובה הזאת מובנת לימזי היי-טק. מותר גם לשאול אם, מאחורי כל האמירות היפות, הנקודה הזאת בכלל חשובה להם.

תוויות: ,

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates