באולם ההרצאות זה נשמע נהדר
קשה לבוא בטענות כלפי מרצה שרוצה לשכנע שבכוחם של הטכנולוגיות שעליהם הוא מספר לשנות את פני החינוך. זה מה שעושים בהרצאות כאלו. ובכל זאת, שתי אמירות של ריצ'רדסון נראות לי כמבקשות לפחות הרמת גבה קטנה.From sometime learning to anytime learning
We have to learn not to push information any more. We have to teach our students how to pull information that is relevant to them. They no longer have to take it from us anyway. With Google, they can access the world of information from their mobile phone, palm, PC...
נדמה לי שאינני מכיר אף לא מורה אחד בישראל, ואפילו לפני האינטרנט, שלא היה מסכים עם האמירה הזאת. מעניין דווקא שריצ'רדסון אומר שצריכים ללמד את התלמידים כיצד לשלוף מידע הרלוונטי להם. כל גישה "מתקדמת" בחינוך דוגלת בגישה הזאת כבר מספר דורות לפחות. למה עלינו לראות אותו כמשהו ראוי להרצאות עוגן היום?
אבל המילה ללמד בכל זאת מעורר מספר סימני שאלה. אולי היא מצביעה על כך שאפילו מטיפי דת הבלוג מתחילים להבין שכדי שבלוגים וכלים דומים יוכלו להשפיע על תהליך הלמידה, התלמידים יצטרכו לרכוש מיומנויות למידה שיאפשרו להם לנצל את הכלים האלה. זאת ועוד ... נדמה שהם אפילו מבינים שהמורים יהיו האמצעי לרכישה הזאת.
הציטטה השנייה מעוררת תחושה דומה:From know what to know where learning
Knowing stuff is not important any more. We can find any information we want through the web, through the web on our mobile phones. Why do we ban mobile phones from the classroom and the exam hall? Surely, in the real world, that's what they would do if they want to find something out. It's what I do when I want to find something out. Do I really need to be able to remember everything that I want to use now and then in my life?
שוב, קשה מאד למצוא מורה שלא יסכים עם זה. לעומת זאת, לא מעט מורים ישמחו מאד לקבל לכיתותיהם את התלמידים צמאי הדעת שריצ'רדסון רומז נמצאים בכל מקום.
