« לדף הראשי | שאלות שכדאי לשאול כאשר כותבים לבלוג » | לפעמים מותר אפילו לפרסם את עצמי » | בבלוג ... כמו ביישומים מוכרים יותר » | מה בין בלוג לדיפלומטיה? » | על פרויקטים מתוקשבים בבית הספר, על פרסומם, ועל בעי... » | אולי זאת שאלה של הבייגלה או החור » | אין ספק שהרבה תלמידים אוהבים לכתוב לבלוגים » | בלוגים לעידוד הכתיבה - הרעיון, ואפילו קצת מעשה » | מנהל בעל גישה חיובית לטכנולוגיה » | שימוש לגיטימי של בלוג ... אבל בחינוך? » 

יום חמישי, 6 ביולי 2006 

על כנסים, ועל מה ש (שוב ושוב) מתרחש בהם

אולי זה עניין של גודל. אין זו הגזמה להגיד שבישראל אפשר לרכז כמעט כל מי שעוסק בנושא של מחשבים ואינטרנט בחינוך לתוך אולם אחד. הרי בעצם, זה כמעט מה שקורה מדי שנה בכנסי מו"ח. לא רק זה, כאשר עוד גופים ראו כי טוב, גם הם ארגנו כנסים, ורבים מאיתנו נפגשנו לא רק פעם אחת בשנה, אלא מספר פעמים ... עד שהתחילו להבין שמלבד להפגש, עוד משהו צריך לקרות בכנסים כאלה.

אולי זאת הסיבה שהשנה לא היה כנס מו"ח, וגם לא (אם אינני טועה) כנס גולשים של מופ"ת. הרי התחלנו לחזור על עצמנו בצורה מדאיגה. לפני מספר שנים כל אתר חינוכי חדש היה סיבה לחגיגה. המציגים קיבלו 20 דקות להראות לנו משהו שמהקהל נראה די דומה לאתר אינטרנט, או אולי הראו לנו מספר דפים של קבוצת דיון כדי לשכנע שמדובר בכיתה לומדת. כמובן שאין שום פסול בכל זה, ולפעמים מה שנדוש לצופה הוא חידוש למי שבונה אותו (וזה בפני עצמו נושא חשוב למאמרון עתידי). אבל התעייפנו מלחזור על זה פעם אחר פעם.

במקום גדל ממדים כמו ארה"ב, אולי המצב שונה. שם לא כולם מכירים את כולם, ומי שהציג לפני שנה במזרח יכול להציג את אותו הדבר במערב ולזכות שוב בשבחים, למרות שהוא לא חידש שום דבר במשך השנה.

ולמה כל ההרהורים האלה? בשבועות האחרונים אני נתקל שוב ושוב בדיווחים בבלוגים שאני קורה מחו"ל על הכנסים שמתקיימים בקיץ. על פי רוב, מספרים לנו על מי שיהיו שם וכמה מגניב יהיה לשמוע את המציגים האלה. יתכן. אבל אפילו בהתחשב בעובדה שבגלל המרחב הענק של ארה"ב לא כולם פוגשים את כולם בכל כנס, זה מתחיל להיות די מעיק. הנה, טים לאואר אולי מתכוון לזה כאשר בבלוג שלו הוא מדווח על קיומו של כנס בנושא אחר מאשר הטכנולוגיה בחינוך, ואז הוא מוסיף:

While I'm sure I will enjoy NECC this week in San Diego, it sounds like what is going on in Aspen will be a whole lot more interesting...

אם אני קורא נכון בין השורות, נדמה לי שגם הוא חש שהדברים חוזרים על עצמם.

אתה צודק. וזה מעייף.
אחד ההבדלים הוא שאני מניחה שבכנסים בארה"ב כבר מדברים על שילוב של וויקי ושל פודקאסטינג ושל בלוגים ושל למידה מתוך משחק ומתוך תקשורת חברתית מקוונת בכיתה, ואילו כאן בכנס האמור רק דיברו על הקיום של הטכנולוגיות בלי להציג את היישום שלהן בכיתה.
אני מאמינה שדוקא הטכנולוגיות האלה מביאות משב רוח רעננה של שינוי תפיסת עולם - לפחות מבחינת תפקידו של המורה. כתומך ומנחה ולא כמרכז העניינים - או שאולי התרבות שלנו אינה בשלה לשינוי כזה?
הייתי רוצה להיות בNECC - זה צריך להיות מעניין - ולוא רק לפגוש את כל הענקים האלה.
אריאלה

הוסף תגובה

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates