בלוגים לעידוד הכתיבה - הרעיון, ואפילו קצת מעשה
אז מה עושים? מורים שמאמינים שבלוגים הם דבר מצויין, ומבקשים מהם להגיב. במשך שלושה החודשים האחרונים התלמידים העלו מעל 140 כתבות (קצרות) לבלוג המשותף שלהם, ועכשיו המורים, בהתמדה מאד ראויה להערכה, עוברים על הכתבות, רובן בני שנים או שלושה משפטים, ומגיבים במשפט אחד או שניים. הכל בשם העידוד.
אינני בטוח שזאת היתה הכוונה. הרי, בהזמנה להגיב כתוב:Some primary 7 pupils in Aberdeen have been posting stories and poems on their blog. They would like to have more comments from other schools.
If you go to http://www.abernet.org.uk/wp/ you’ll see the Primary 7 blogs.
As you’ll see, some stories don’t have any comments at all so if your pupils can spare the time to add comments they’d be much appreciated.
כמובן שעלי להזהר כאן. אין טעם לבוא ביותר מדי ביקורת כלפי פרויקט שרק לפני זמן קצר התחיל. אבל בכל זאת, צריכים לציין שלא מצאתי בבלוג של אנדי ווטסון, או בחומרים נוספים שאליהם הוא יוצר קישורים, התייחסות לאמות מידה להערכת הכתיבה של התלמידים. מה נחשב ככתיבה טובה, ולמה? האם רק כמות? האם התלמידים עורכים את מה שהם כותבים לפני, ואולי אפילו אחרי, הפרסום? הדרך עוד ארוכה, והמילים החמות של מורים מגוייסים לנושא שרוצים לעודד את השימוש בבלוג אולי עוזרות, אבל לא מספיק.
ועוד הערה אחת: משימת הכתיבה האחרונה של התלמידים היתה להסביר מה טוב (ואולי גם מה רע?) בבלוגים. זה לגיטימי לגמרי, אבל זה דוחק מאד מחוץ לראייה של מבקרים מן השורה את הכתיבה ה-"רגילה" של התלמידים - שירים, סיפורים, ועוד. בעצם, אלה הדברים שעשויים להיות מעניינים באמת.
