« לדף הראשי | באולם ההרצאות זה נשמע נהדר » | ועל אחת כמה וכמה בחינוך! » | לכתוב את הספר כדי ללמוד את החומר » | שאלה של מיקוד » | עוד על הנסיון לסגור את הדלת » | אוי, כבר קשה להגדיר את מגרש המשחק » | אי אפשר כבר לסגור את הדלת » | הרבה אנשים חושבים (בפומבי) על מה קורה כאן » | חזון הבלוג ... מול מציאותו? » 

יום שישי, 26 במאי 2006 

רק התחלתי ואני כבר עוסק ברפלקציה?

אני מניח שזה בלתי-נמנע, אבל למען האמת, לא ציפיתי שזה יקרה כל כך מהר. הנה, אני מנסה לכתוב בלוג על השימוש בטכנולוגיות אינטרנטיות (וכמובן, לבלוגים מקום של כבוד בתוך זה) בתהליך הלמידה, וכמעט כל פעם שאני מכין "כתבה" קצרה אני מוצא את עצמי שואל "אז מה?", או "למי זה מעניין?", או "מה חדש כאן?". במידה מסויימת, במדובר בבעיה של נפח – עד שמספר הרשומות כאן יהיה מספיק גדול ליצור תחושה של "בלוג אמיתי", כמעט כל מאמרון צריך להצדיק את עצמו, כל מאמרון כאילו מנסה להתייחס לנושא בכללותו, ולא בפרטים הקטנים, ואילו הפרטים הקטנים הם מה שעשוי להיות מעניין. סתם הרמת גבה כתגובה לאמירות מוגזמות של המשוגעים לדבר איננה הכוונה שלי, אבל עדיין לא צללתי לתוך הפרטים הקטנים. השאלה החשובה איננה "האם אפשר ללמוד עם זה?", אלא כיצד עושים את זה.

זאת ועוד. כאדם עם לא מעט נסיון עם "אתרים אישיים", אני כנראה צריך לחולל מהפך בתפיסה שלי; אני צריך לעבור להילוך אחר. הרי בבלוג, אין דף ראשי שבו אני מסביר "מה אני מתכוון לעשות כאן". במקום דף כזה, פשוט ניגשים לענין. ואם יש לי מה להגיד, מה טוב. ואם לא, הבלוג כמובן לא יאריך ימים.

ובכל זאת, נדמה לי שקשה לי ללמוד את האמת הפשוטה הזאת. הדברים שכתבתי עד עכשיו נקראים כמו ויכוח סרק, ולא התייחסות של ממש לנושא. הקונץ הוא לעשות את זה באופן ממוקד, במקום לשפוך את כל ה-"אני מאמין" לתוך כל כתבה.

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates