« לדף הראשי | אולי זאת שאלה של הבייגלה או החור » | אין ספק שהרבה תלמידים אוהבים לכתוב לבלוגים » | בלוגים לעידוד הכתיבה - הרעיון, ואפילו קצת מעשה » | מנהל בעל גישה חיובית לטכנולוגיה » | שימוש לגיטימי של בלוג ... אבל בחינוך? » | רק התחלתי ואני כבר עוסק ברפלקציה? » | באולם ההרצאות זה נשמע נהדר » | ועל אחת כמה וכמה בחינוך! » | לכתוב את הספר כדי ללמוד את החומר » | שאלה של מיקוד » 

יום שני, 26 ביוני 2006 

על פרויקטים מתוקשבים בבית הספר, על פרסומם, ועל בעיית הפרגון

עבר כבר יותר מעשור מאז הנסיונות הראשונים בבניית פעילויות לימודיות מתוקשבות בבית הספר. רבים מאיתנו כבר לא מתרגשים מהעובדה שתלמידים כותבים את עבודותיהם בעזרת התמלילן במקום בעפרון. אנחנו לא מסתפקים בעובדה שכיתה משתמשת בפורום כדי לנהל דיון, אלא בוחנים את איכות הדיון עצמו. אם כיתה מסכמת פרויקט באמצעות אתר אינטרנט, איננו מסתנוורים מקיומו של האתר, אלא בודקים האם התכנים של האתר משקפים למידה של ממש.

אך לא כל מי שעוסק בתקשוב בתהליך הלמידה עושה זאת כבר יותר מעשור. למזלנו, כל שנה יותר ויותר מורים מעיזים להתנסות בו. וכצפוי, לא פעם יוצא שהנסיונות הראשונים של אותם מורים אינם ניזונים מהנסיון המצטבר בתחום. לא פעם מורים ומנהלים, וגם מדריכים מנוסים, מתרשמים מהשימוש בטכנולוגיה ומתקשים לבדוק את מהות הלמידה.

נדמה לי שמדובר בתהליך טבעי. מי שאיננו מנסה לבחון את השימוש בכלים מתוקשבים בכיתה לא יכול ללמוד מהנסיון, וסביר מאד להניח שללא כשלונות רבים לא נוכל לדעת מה מצליח. לא פעם נוצר מצב שבו המוח רוצה לקטול ואילו הלב רוצה לשבח. מה עושים?

השבוע הזדמן לי להיות עד לביקורת על פרויקט מתוקשב – ביקורת שהועברה באמצעות הדואר האלקטרוני בין קבוצה גדולה של פעילים ותיקים בתחום התקשוב בחינוך. בוני הפרויקט דיווחו עליו לרשימת תפוצה של פעילים והזמינו את הקוראים להציץ. התגובות הראשונות היו, כצפוי, שבחים סתמיים. בכלל לא ברור אם המשבחים באמת בדקו את הפרויקט. אבל מכותבת אחת, בנוסף למילות עידוד וציון נקודות חיוביות בפרויקט, העזה להרים גבה ולשאול שאלות בנוגע למידה שבה התקשוב באמת בא לביטוי בפרויקט. השאלות האלו באו מהנסיון, אולי מהתסכול. למרות שהן כוונו לפרויקט מסויים, הן ביטאו תחושה של אי-סבירות רצון כללית לגבי שילוב התקשוב בכיתה. התגובה לא איחרה לבוא - תגובה מלאה באמירות נדושות והצטדקויות שבאו להראות שאכן מדובר בשימוש מיטבי (ככל שהדבר היה אפשרי) בתקשוב. לכל טענה היתה תשובה.

אין משנה סדורה לשילוב התקשוב בתהליך הלמידה. אני מקווה שלא תהיה. שיפרחו 100 פרחים. פעילויות מסויימות יתמקדו יותר במיומנויות תקשוב, אולי אפילו עד כדי עמעום התכנים הלימודיים. לעומתן, פעילויות אחרות ינצלו את התקשוב במידה זעירה, אבל יהיו עשירות באלמנטים לשוניים ומידעניים. לפעמים אנחנו אפילו נעלה על דרך המלך ונצליח לשלב את כל אלה בפרויקט ייצוגי. למרות הנסיון המצטבר עם השנים, כולנו מגששים באפלה, כולנו מחפשים את הנוסחה הנכונה לשילוב התקשוב בלמידה, אפילו אם אנחנו יודעים היטב שבעצם אין דבר כזה "נוסחה נכונה".

ובינתיים, לא רק לגיטימי, אלא גם הכרחי, לשאול תמיד האם האלמנטים של התקשוב הבאים לביטוי בפרויקט מסויים אכן משרתים את הלמידה, ואפילו האם אפשר היה להשיג את אותה התוצאה הלימודית בלי התקשוב. אף אחד לא מרוויח מהפרגון הסתמי.

אני חושבת שכל מילה בסלע! וחבל לי שלא העזת .. . אני חושבת שאנחנו יוצאים מופסדים מכל אותם קוראים פסיבים . יש סכנה בלהיות פסיבי פרושו לתת אישור למה שקורה ובתור אחד שבאמת יכול להצביע על מהלכים קודמים ומהלכים עכשויים חבל לא לשמוע אותו. אני טוענת שלמעשה במשימה כפי שהוצגה אין כל חדש. עשינו אותה כבר לפני דור ( אפילו היינו יותר חדשנים ועיבדנו את הנתונים באקסל) למשימה ערך אחד בלבד שהיא על הרשת. האם ניתן ורצוי להסתפק בכך? מה כל הריצה למחשב
ו"ביזבוז" הזמן אם זו כל התועלת
אתי יהלום.

הוסף תגובה

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates