העולם שטוח ... אז מה?
Globalization will flow through the conduit of collaborative tools and new ways of communicating (as in new theories of communication) - both domains in which many educators have already accumulated five plus years experience. Perhaps it is also time to rethink what it means to educate? Maybe educators should be more like connection-makers, and less like content deliverers.
עוד כחודש וחצי לפני סימנס, דיוויד וורליק, שבדרך כלל (לפחות לטעמי) כותב עם הרבה יותר תבונה, התייחס גם הוא לנושא:
In many cases, students communicate more, construct original content more, and more often collaborate virtually with other people, than do their teachers. Those teachers who pretend to stand on higher ground, appear, to many of their students, to be standing on quicksand.
I wax hyperbole, but the point is that our times require a different kind of classroom, one that can no longer rely on gravity. We must invent a perpetual learning engine.
I hope to spend the next couple of weeks talking through some ideas concerning a flat classroom learning engine, most of which I am still forming. But I would like to begin with a list of characteristics for students in a flat classroom learning engine.
Curious
Self Directed Learners
Intrinsic need to communicate
Intrinsic need to influence
Future Oriented
Heritage Grounded
דווקא החשש שלי הוא די בכיוון ההפוך. התחרות העזה על מקומות עבודה בכפר הגלובאלי, שהיא, לפי פרידמן, תהיה, כנראה, תוצאה ישירה של העולם השטוח, תוביל לחינוך מסורתי ויבש, חינוך המכוון להישגים הניתנים למדידה במבחנים, ולא חינוך המעודדת יצירתיות. הלווי ואתבדה.
אני מבין את המטאפורה והפאראראזה שטום פרידמן השתמש בהן ככותרת לספרו המרתק.
יחד עם זה, לעניות דעתי, העולם אינו 'שטוח'.
העולם כיום - מרושת. כל מה שפרידמן מדבר עליו בספרו הם תהליכים רשתיים. במובן זה, יש התייחסות בספר גם לנושא החינוך - אבל, לתהליכי החינוך בהם צריכים ארגונים של היום לנקוט. מדובר שם על כך שארגונים כיום עוסקים בחיזוק שרירי הלמידה וכישורי הלמידה של עובדיהם כדי שיוכלו למלא היטב את תפקידם.
נשלח ע"י: Yigal Chamish | 25 יולי, 2006 17:47