« לדף הראשי | שיפור בציונים - פחות או יותר בעזרת הבלוג » | היה צפוי, נכון?: הצדקה מדעית לשיטות הישנות » | ואיך כל זה צריך להשפיע על התלמידים שלנו? » | מעבר לפרסום לעיני כל העולם » | בין "שטוח" לשטחיות » | העולם שטוח ... אז מה? » | הטכנולוגיה היא לא תמיד העיקר » | אם זה לא מתחדש, זה פשוט לא בלוג » | על דשא ירוק - או, האם באמת קיימת פרוביציאליות ישרא... » | על כנסים, ועל מה ש (שוב ושוב) מתרחש בהם » 

יום רביעי, 16 באוגוסט 2006 

מחוברים תמיד

אין זה מדוייק להגיד שנתקלתי במאמר הזה במקרה, אבל קשה להגיד שהגעתי אליו באופן מסודר. קישור בבלוג שאני קורא הביא אותי לבלוג אחר, ושם היה קישור לרשימה של מאמרים, ושם מצאתי .... בעצם, אם יש לנו הזמן, הסקרנות, וכן, גם המיומנות לרדת לעומקם של קישורים, מדובר במסלול די הגיוני ואפילו צפוי. חשוב גם לא להמעיט בחשיבות של הכרות עם כלים חדשים, והמיומנויות הדרושות כדי לתפעל אותם, שבלעדיהם נדמה לי שלא הייתי מוצא את המאמר. (מעניין לציין כאן שהמאמר הוא מלפני יותר מחודש, והוא דווקא מסוג הדברים שאפשר לצפות שהייתי מוצא מוקדם יותר, אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.

במאמר: Someone to Watch Over Me – On a Google Map (מהניו יורק טיימס, לא פחות), צעירה בשנות ה-20 לחייה מתארת את החיים המתוקשבים שלה. החיים המאוד מתוקשבים:
I'm 24 years old, have a good job, friends. But like many of my generation, I consistently trade actual human contact for the more reliable emotional high of smiles on MySpace, winks on Match.com and pokes on Facebook. I live for Friendster views, profile comments and the Dodgeball messages that clog my cellphone every night.

יש מי שיראה בתיאורים במאמר חיים שהם משועבדים לרשת. אפשר לראות את הדברים כך, ולבכות על כך ששעות ארוכות כל כך של היום הכותבת עסוקה במה שנהוג לכנות "וירטואליות". אבל מתוך התיאור הזה אפשר לזהות תקשורת של ממש, וחיים המשלבים את האינטרנט לתוך כל מה שהיא עושה. כבר אין הבחנה בין "חיים אמיתיים" לבין "חיים אינטרנטיים", אלא לחיים האמיתיים יש מרכיב אינטרנטי (חברתי) משמעותי ביותר.

לכאורה אין כאן קשר ברור לחינוך, אך בעצם, ההשתמעויות החינוכיות של המציאות החדשה הזאת, מציאות של "מתוקשב תדיר", עצומות. מערכת החינוך חייבת להכיר בעובדה בעולמם של דור התלמידים הנוכחי, הקשר הרצוף והתמידי לאינטרנט הוא מרכיב מרכזי. כבר עברו הימים שבהם אנחנו "מלמדים" מיומנויות אינטרנטיות. כמובן שאנחנו צריכים עוד לכוון, אולי אפילו יותר מאשר בעבר. אם התלמידים שלנו משתמשים בכלים האלה יום-יום, שעה-שעה, כבר אין צורך ללמד איך להשתמש בהם. אבל אין זה אומר שהם יודעים כיצד להפוך את הכלים האלה להיות חלק יעיל ושימושי מתהליך הלמידה. ועוד יותר חשוב, עלינו לעזור להם ללמוד לשלב את הכלים האינטרנטיים כך שהם ישרתו את החיים שלנו במקום לשלוט עליהם.

בודאי שאין צורך ללמד את דור ה"נט" את יסודות האינטרנט...אך לצערנו, מעטים המורים ששולטים במיומנויות התקשורתיות והחברתיות שהן חלק כה חשוב מחייהם של הילדים מגיל צעיר.
גם אלה ששולטים, אינם מעלים על דעתם להשתמש בהן מול תלמידיהם, פן יאבדו את תחושת השליטה החשובה להם כל כך.

הוסף תגובה
מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates