קשה, קשה להתמיד בבלוג
האם אחרים נתקלים באותה בעיה? אנדי קרווין, בלוגר שאת הגיגיו אני מרבה לקרוא, כתב, לאחרונה, על בעיה דומה. אבל במקרה שלו, זה קרה בגלל בעיה טכנית, ולי אין תירוץ כזה. תשובה אחת היא, כמובן, שדי הרבה ממה שכותבים הוא מחזור של דבריהם של אחרים (ובמקרה האפילו פחות טוב, של עצמם), אבל אין זה ממש הוגן. הרי אין ספק שהדברים חוזרים על עצמם די הרבה, אבל יש גם התייחסויות מאירות עיניים, מחשבות מקוריות, ורעיונות שמזמינים תגובה מנומקת, ואינני עומד בהבטחה לעצמי אם אינני מביא את אלה לשני הקוראים הנאמנים שלי.
יש פתרונות למצב הזה. יש בלוגרים שמאטים את הקצב וכותבים הרבה פחות. יש שמקצרים את ההודעות שלהם עד שהם לא יותר בדיווחים טלגרפיים. דווקא אני תקווה שהפתרון שלי יבוא מכיוון קצת אחר. יש מספר נסיונות שעשויים להתרחש במשך שנת הלימודים כאן בארץ. אני מקווה שיהיה לי מה לדווח על אלה, ובדרך דרך הזאת אוכל להסב את המוקד של הבלוג הזה לבחינתן של התנסויות אמיתיות שמהם כולנו נוכל ללמוד.
ביניים, עם כל הרצון, קשה להתמיד.
שלום,
אני בהחלט חש הזדהות עם מה שאתה כותב. היות ואני גם מלמד את הנושא של בלוגים בקורס בלוגרים שפיתחתי, אני מציע תמיד ללומדים לקבוע בעצמם את הקצב שלהם, ולא לנסות להדביק את הקצב של אחרים. זו לדעתי המהות האמיתית של בלוג = מקום אישי ברשת.
1 - זה המקום שלך. מי שירצה - יבוא, אם ירצה יישאר, אם יהיה לו מה לומר - יהגג.
2 - אישי - כי אתה יוזם הכתיבה (גם אם היא תגובה או המשך לכתיבה של מישהו אחר). היסוד האישי הוא המרכזי בבלוג ואני לא מציע למישהו לשנות את התחושה האישית שלו בשביל להתאימה למישהו אחר.
3 - ברשת - בסופו של דבר, השיחה האינטרנטית מתרחבת ללא שליטה שלנו. מה שיעגן את קוראיך לבלוג שלך, הוא העניין המשותף. מי שהידע שלך יקר לו, יתאים את עצמו, וישתלב בשיחה שאתה מוביל.
וחוץ מזה, אתה מציג מצב טוב: יש לך אתר, אתה כותב בו וקוראים בו. זה הרבה מאוד לעומת מצב בו אתה כותב ואיש לא יודע על כך או מגיב לכך.
אני לא חושב שזה שייך לדור כלשהו.
אתה מוזמן לעיין בקישורים שבהמשך, כדי להתרשם מכך מכלי ראשון.
בצלחה.
http://www.notes.co.il/yigal/16745.asp
http://www.notes.co.il/yigal/19946.asp
נשלח ע"י:
Yigal Chamish | 25 ספטמבר, 2006 13:06