« לדף הראשי | כל אחד וספר הלימוד משלו? » | שאלות טובות בדרך לסיכוי להצלחה » | קשה, קשה להתמיד בבלוג » | ראייה מפוכחת, בעזרת קצת היסטוריה » | מדבריהם של אחרים וטובים » | קול חינוכי מן העבר » | ואולי העתקה איננה סוף המעשה? » | לקראת שנת הלימודים החדשה » | בראוו!!! » | דעה לפני דעת? » 

יום רביעי, 4 באוקטובר 2006 

תודה רבה, אבל במחשבה שנייה ...

היבט מרכזי של האופי של בלוגים הוא המעבר החופשי של מידע ממקום למקום, מבלוגר לבלוגר, ממקור שאומר "היי, זה מעניין", לקורא שאומר "זה מדליק נורה אצלי". הציניקנים (ולא פעם אני ביניהם) יגידו שבעצם, בלוגים עוסקים אף ורק בהעברת ידיעות ממקום למקום, ללא ערך מוסף שהיה מעשיר את הקוראים, או מצדיק את כל ההעברות האלו. אבל הציניות הזאת (כמובן) לא תמיד מוצדקת. איאן מקינטוש משוכנע שהוא ניזון מאחרים, ולכן הוא רוצה לאפשר לאנשים נוספים להרוויח באותה מידה. בהודעה בבלוג שלו הוא כותב:
... it got me thinking that there must be a lot of people out there with interesting reading habits. Being the kind of free and easy guy I am I thought I would give a gift to all the 'power readers' out there and hand over my current OPML files.

וממחשבה, למעשה. מקינטוש העלה לבלוג שלו את קבצי המידע לקורא ה-RSS שלו, כך שאנחנו, הקוראים, יכולים לייבא את הקבוץ לתוך קוראי ה-RSS שלנו וכך להיות מנויים על אותם הבלוגים שהוא מנוי. מדובר, לדעתי, במעשה שהוא בהחלט ראוי, מעשה המשקף מציאות חדשה של שיתוף פעולה על רמה גבוהה ופתוחה. מקינטוש מודע לכך. הוא מציין:
It's a bit of a gamble, of course, when your business is in having know-how - and a large part of my know-how comes from the folk in these OPML files, of course. But the best part of my job is sharing what I find and this is a very efficient way to do that.

במילים אחרות, מקינטוש שואל את עצמו אם כדאי לו לפתוח לאחרים את המקורות שלו, היות ואם הוא עושה את זה, לא ברור אם מי שהיום קורא את הבלוג שלו יצטרך לעשות זאת. הרי, במקום לבוא אליו, נוכל ללכת ישירות לבלוגים שממנו מקינטוש ניזון.

אין לו, כמובן, ממה לחשוש. אנחנו קוראים את הבלוג שלו לא רק מפני שהוא מצטט מאחרים שאותם כדאי לנו לקרוא, אלא גם מפני שהוא מוסיף משהו, מפרש, מרחיב. אם הוא לא היה עושה את זה, אנחנו, הקוראים, היינו מזמן מוצאים מקורות טובים יותר. אבל ברובד אחר, נדמה לי שיש פספוס די משמעותי ב-"פתיחות" של מקינטוש. בבלוג שלו, כמו ברוב הבלוגים שכדאי לעיין בהם, כבר מופיעה רשימה של בלוגים שהוא קורא (גם לי יש – רשימה שמשתנה ומתפתחת כל הזמן). אישית, רשימת הבלוגים שאחריהם אני עוקב בקורא ה-RSS שלי כבר ארוכה מספיק כך שאני בקושי מגיע לכולם, ובכל זאת אני ממשיך להוסיף דברים חדשים. אין לי צורך (או זמן) גם ברשימה של מקינטוש. חלק מהמקורות שלו הם כבר מקורות שאליהם אני מגיע, וחלק – אני שמח לאמץ אותו כמורה דרך שאומר לי מתי כדאי להגיע אליהם, מתי יש בהם משהו מעניין. מה שבאמת מרתק בבלוגוספיר הוא לא שכולנו קוראים את אותו הדבר, אלא שאנחנו מלקטים ממקורות שונים ומביאים את כל הבליל הזה למאגר משותף שממנו כולם יכולים לאכול לפי הטעם האישי של כל אחד.

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates