« לדף הראשי | לא על התקשוב לבדו » | בין תקשוב לבין בתי ספר של חדר אחד » | תודה רבה, אבל במחשבה שנייה ... » | כל אחד וספר הלימוד משלו? » | שאלות טובות בדרך לסיכוי להצלחה » | קשה, קשה להתמיד בבלוג » | ראייה מפוכחת, בעזרת קצת היסטוריה » | מדבריהם של אחרים וטובים » | קול חינוכי מן העבר » | ואולי העתקה איננה סוף המעשה? » 

יום חמישי, 12 באוקטובר 2006 

רגע! האם זה בכלל מציאותי?

מי שמרבה לקרוא בבלוגים בתחום של השימוש באינטרנט בתהליך הלמידה עשוי לקבל את הרושם שבעתיד הלא כל כך רחוק כולם – מבוגרים וילדים, מורים ותלמידים – יכתבו לבלוגים האישיים שלהם. יש שרומזים שזה דבר רצוי, ויש שטוענים (בשימחה) שזה הכיוון שבו העולם צועד. למען האמת, כאשר קוראים נתונים על כך של-MySpace יש מעל 100 מיליון משתמשים (נכון לאוגוסט, 2006), די קל לקבל את הרושם הזה. לאור זה, מאמר חדש של ג'ייקוב נילסון, במדור Alertbox באתר הוותיק שלו, useit.com, עוזר מאד לראות את הדברים בקצת יותר פרופורציות. נילסון מוסר לנו ש:
In most online communities, 90% of users are lurkers who never contribute, 9% of users contribute a little, and 1% of users account for almost all the action.

נילסון עוד מוסר לנו שבעולם הבלוגים המצב אפילו עוד יותר בלתי-מאוזן. שם, לפי דבריו, היחס הוא 0.1% - 5% - 95%.

נילסון איננו עוסק בחינוך או בלמידה. מבחינתו, הנתונים האלה פשוט מראים שקשה מאד לבנות אתר מצליח שמתבסס על הציפייה להשתתפות של המשתמשים. אבל בכל זאת, ממבט ראייה של החינוך, קשה לא להרהר על נתונים כאלה. נדמה לי שמתבקשת מהם מסקנה די ברורה: קשה מאד לצפות שאחוזים משמעותיים של תלמידים יתחילו לכתוב לבלוגים. סביר להניח שכמו ב-MySpace, שבו חלק לא קטן מהחשבונות שנפתחו נשארים רדומים מפני שהאנשים שפתחו אותם איבדו עניין ושכחו מהם, כך גם עם בלוגים אישיים (בתוך, וגם מחוץ, לסביבה החינוכית) שנפתחו תוך כדי התלהבות, וזמן קצר אחרי-כן ננטשו.

אם כך המצב, האם כל הרעש סביבם מוצדק? נדמה לי שהתשובה היא גם "כן" וגם "לא". מהפכה גדולה בחינוך לא תהיה, אבל באופן כללי אנשי חינוך נוטים להיות אנשי ספר ומושכי עט יותר מאוכלוסיות אחרות, ויש להם אינטרס לעודד את הכתיבה באופן כללי, ואת הכתיבה הרפלקטיבית בפרט. אז הפוטנציאל של הבלוגים בחינוך אכן אדיר, אבל הציפייה מהם עוד יותר גדול ... אפילו מוגזם.

אגב, צריכים לציין כאן עוד דבר אחד. היחסים שנילסון מציין אינם ייחודיים לסביבות מתוקשבות. ההפך הוא אולי נכון: יותר אנשים תורמים לקהילות מתוקשבות מאשר למדורי מכתבים למערכת בעיתונות המודפסת, ואם הבלוגים מביאים אפילו לקצת יותר התכתבות ותקשורות חיובית בין תלמידים במקום סתם הגשת עבודה ישירות למורה, אז גם זה משהו.

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates