« לדף הראשי | ממש בחצר האחורית שלנו » | תמיד נעים לפרגן » | אלו השתמעויות יש כאן לחינוך? » | דיאלוג בהרצאות לא בדיוק הולך » | אוי, כמה שאני רוצה להסכים! » | לא כל כלי של ווב 2.0 בהכרח מתאים לחינוך » | האם ה-miscellany הוא סכנה לחינוך? » | עולם (רשתי) קטן? » | והלוואי גם אצלנו - ובקרוב! » | זה כן למערכת החינוכית! » 

יום חמישי, 24 במאי 2007 

הסכנה שבמניעה

ויל ריצ'רדסון מדווח על פרויקט שיתופי בין תלמידים בקולוראדו לבין תלמידים בקונטיקט על גבי ויקי שהסתיים טרם זמנו בעקבות תלונה של הורה. ריצ'רדסון מצטט מהבלוג של בן וילקוף, המורה בקלוראדו, ומסביר:
A parent (בקונטיקט) has complained about wiki and even contacted the State General Attoney to see if it violates anything. Her grievances about the wiki were the following
  1. there were three personal pictures - all on the map of the home page
  2. some kids used their real names on pages or as a username
  3. in my post on icon I identified that where I live and that I teach at a "blue collar school"
  4. I had pictures of the school and the rooms which could provide a blueprint for a killer
  5. some kids put personal descriptors "I am five feet tall with brown hair named Sam"

(היו עוד כמה תלונות – כדאי לעיין ברשימה כולה.)

נדמה לי שאין חדש במצב הזה. כמו במקרים רבים בעבר, ובוודאי גם בעתיד, הפחד גובר על ההגיון. אין זאת הפעם הראשונה, ובוודאי לא האחרונה, שנפגוש מצבים כאלה.

אבל מה שבאמת מעניין בבלוג של וילקוף הן התגובות. נכון להיום, בערך שבועיים אחרי שהמאמרון המקורי התפרסם, הופיעו מעל 40 תגובות. חלק מאלה די צפויות (אם כי אין זה אומר שהן אינן נכונות). כותבים, למשל, שמבחינה סטטיסטית הסכנות שאורבות לתלמידים במגרש הספורט גדולות מאלה שבאינטרנט.

אבל התגובה המעניינת ביותר (כפי שגם ריצ'רדסון מציין) באה מהמורה של הכיתה בקונטיקט שלמדה במקביל לכיתה של וילקוף. אותו מורה, ששומר על עילום שם, מדווח:
Of course, just like everything else that gets banned, the wikis went underground. More kids created their own wikis in response to this than they did while my class wiki was active. So now instead of one wiki in with the whole team involved (not to mention me), there are now many wikis splintered across the wikiverse.

במילים אחרות, הטכנולוגיה כבר נמצאת בידי התלמידים. הם רוצים להשתמש בה, ורוכשים את הנסיון בשימוש הזה, בתוך, או מחוץ, לכיתה. אפשר אולי למנוע את השימוש בה בתוך בתי הספר, אבל אם נעשה זאת, נמנע גם את האפשרות לכוון ולהדריך את התלמידים בשימוש הנבון בכלים האלה. ולמרות שבעצם זה התפקיד של המורים, נדמה לי שרבים ישמחו לוותר על התפקיד הזה.

תוויות: ,

פוסט יפה. מדגים היטב את העניין.
נדמה לי שצריך להתחיל לעשות אנציקלופדיה של פחדים מטכנולוגיה ושיתוף והתמודדויות איתם.

הוסף תגובה

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates