על חידושים, ועל התלהבות יתר מהם
בבלוג של Smart Mobs, נתקלתי במאמרון קצר בשם Twitter helps TV viewing become social. הבלוג Smart Mobs הוא בלוג קבוצתי שדן בעיקר בדרכים המעניינות שבהן אמצעי תקשורת ניידים משפיעים על התנהגויות חברתיות. בדרך כלל אני מוצא בו רעיונות מאד מעניינים. אבל הפעם הכותרת נראתה לי יומרני למדי. כידוע, אינני בין המתלהבים מ-Twitter, אבל מפני שלא מעט אנשים שאני מאד מעריך מוצאים בו טעם, אינני פוסל אותו, אלא ממשיך להתעניין בו. לכן, למרות הכותרת היומרנית, הסתקרנתי. היה זה מאמרון קצר מאד. בעצם, מדובר בציטוט קצר מתוך הבלוג על טכנולוגיות חדשות של ה-BBC שאחד מהכותבים לבלוג הביא לפרסום. שם קראתי:
Twitter was being used to extend the experience of watching the event together, but also for people to share links to sites with backstory, or explainers etc.
Twitter plus TV = informed viewing.
לא רק אני התרשמתי כך. באחת התגובות המעטות למאמרון הזה מישהו כתב שלפני ארבע שנים הוא עשה את אותו הדבר באמצעות המסגנ'ר. לכן, הוא פסק, לא מדובר בחידוש. לטענה הזאת כותב המאמרון המקורי השיב באמצעות קטע ווידיאו בן דקה בו הוא משבח את המגיב על הגישה החדשנית שלו לטכנולוגיה, אבל חוזר ומדגיש שבעיניו השימוש ב-Twitter במקרה הזה הוא כן סוג של חידוש. אני מודה, לא חשתי שהיה כאן תשובה, אלא פשוט חזרה על הטענה המקורית.
אכן, נדמה לי שנכון לציין, כפי שנטען באותה תגובה, שמבחינת הטכנולוגיה אם מדובר בחידוש, הרי זה חידוש די מזערי. בעצם, את אותה הטענה אפשר למצוא במאמר המקורי באתר ה-BBC שמצוטט בבלוג ה-Smart Mobs. שם כותב המאמר מציין:
ומה שנכון לגבי הבידור נכון גם לגבי החינוך. לא כל שימוש בטכנולוגיה חדישה באמת מהווה חידוש. לא פעם אנחנו נותנים לטכנולוגיות החדישות שבידינו להתל בנו, ולגרום לנו לחשוב שאנחנו ממציאים דרכי למידה חדשות, כאשר בעצם אנחנו רק מלבישים תהליכי למידה מוכרים בלבוש חדשני. וכדאי שמידי פעם אנחנו נכיר בכך, כדי שלא ניקח את עצמנו יותר מדי ברצינות.
