« לדף הראשי | גלגולו העגום של הפנייה לעזרה » | אנשים, מסמכים, והרשתות שאנחנו בונים » | רוח נעימה נושבת בקיץ » | אין זה בהכרח שאלה של טיפשות » | אהבתי » | האם מבחנים הם הדרך להעריך למידה בקורס מקוון? » | לא מדובר כאן בספריה דיגיטאלית בלבד » | כנסים אינם חייבים להיות סתמיים » | אולי אין הרבה חדש תחת השמש » | הזדמנות נהדרת להציץ בתהליך » 

יום שישי, 8 באוגוסט 2008 

זול הוא לא בהכרח דל

אתמול נתקלתי בדוח מיוחד של eSchool News שעוסק ב-software virtualization, מה שבדרך כלל מכונה אצלנו "המחשב הדל". הכוונה היא לעמדות מחשב שאינן מצויידות במערכת הפעלה או בדיסק קשיח, אלא פשוט מחוברות לשרתים חזקים שעליהם יושבים יישומים רבים, וגם שטח אחסון רב המאפשר שמירה של מסמכים של תלמידים. במערך כזה, כל מורה, וכל תלמיד, יכול להתחבר לחשבון הפרטי שלו בשרת מכל מסוף מחשב בבית הספר. הדוח הוא כנראה ממאי 2008, אם כי אני בטוח שקיבלתי הודעה אודותיו בדואר רק לפני מספר ימים. הגישה לדוח היא למנויים בלבד, אבל ההרשמה בחינם.

הדוח עצמו הוא מסמך PDF בן שמנה עמודים. בחרתי לכנות אותו כאן "דוח" מפני שבראש כל עמוד מופיעות המילים "eSN Special Report", והתרגום המקובל של "report" הוא "דוח". אבל נדמה לי שמתאים יותר פשוט לכנות אותו "מוסף פרסומי", בהתחשב בעובדה ששלושה מתוך שמונה עמודיו הם פרסומות (והצילומים בדוח תופסים עמוד שלם מהחמישה האלה). בתחתית כל דף מופיעות המילים:
This eSchool Report is made possible with financial support from IBM and Mainline Information Systems.
חלק גדול ממה שאיננו פרסומת בהחלט מעניין. מסבירים לנו שבאמצעות מערכות של מחשבים דלים מחוזות יכולים לחסוך כסף רב מפני שבעיות טכניות, וגם התקנות, מטופלות ברמת השרת המרכזי, ואין צורך שכל בית ספר יתחזק מערך מחשבים באופן עצמאי. כל מה שנדרש ברמת בית הספר הוא להדליק את המחשב. בנוסף, הסיכוי שתלמידים, בכוונה או שלא בכוונה, ישבשו את היישומים במחשבים האלה קטן מאד – הם בעצם לא נוגעים בהתקנות אלא רק משתמשים במה שמותקן במקום אחר.

אם היו שואלים אותי לפני עשור אם חשבתי שמערך של "מחשבים דלים" היה רעיון טוב, בלי היסוס הייתי אומר שלא. הרעיון מעלה אסוציאציות של "מכונות הוראה" שבסך הכל תרגלו תלמידים. אבל המציאות השתנתה. אם המחשבים הדלים של היום מסוגלים לתת גישה ליישומים שתלמידים צריכים, אין לי סיבה להתנגד.

אבל אולי החלק המעניין ביותר של הדוח הפרסומי הזה הוא מה שלא מופיע בו – כמעט אין בכלל התייחסות ללמידה. הדגש הוא על חסכון, על ניהול, ועל יעילות. זאת ועוד – בהתייחסות (אולי היחידה) ללמידה, הדגש הוא על הוראה המותאמת באופן אישי. בפיסקה הראשונה של הדוח אנחנו קוראים:
... many schools are moving toward personalized instruction, where students get to learn at their own pace within the classroom environment. To accomplish true personalized learning, however, “we have to move beyond textbooks,” says Michael King, vice president of IMB’s global education industry. “And the PC, as it stands today, is the wrong model for that.”
דיבורים כאלה בהחלט מזכירים את מכונות ההוראה שכמעט הצלחנו לשכוח.

אין פסול בנסיון לחסוך בהוצאות. זאת דווקא מגמה מבורכת. כמו-כן, אינני מטיל ספק בכך שמערך של שרתים כמו זה שמתואר בדוח יכול לחסוך – גם ברמה של בית הספר, וגם ברמה של המחוז. אבל קשה לא להתרשם שהחסכון של בית הספר הוא הרווח של החברות שמבקשות למכור את הציוד הזה, ושהחלק השני של המשוואה הזאת הוא מה שמעניין את החברות.

אולי אין זה הוגן לערוך השוואה בין הצעה לחסכון ברמת המחוז לבין הצעות לחסכון ברמת בית הספר, או הכיתה. אבל השוואה כזאת ממש מתבקשת בעקבות מאמרון של סילביה מרטינז שהתפרסם אתמול (רק תוך כדי הכנת המאמרון הזה הוא הופיע בקורא ה-RSS שלי). מרטינז כותבת על מאמר של סוזי בוס שהתפרסם ב-Edutopia. המאמר מתארת חמש פעולות שמורים יכולים לנקוט כדי לשלב את השימוש בכלים דיגיטאליים לתוך הכיתות שלהם ... ובזול. הפעולות די פשוטות, ואולי אפילו צפויות. ביניהן אפשר למצוא, למשל, איתור דרכים חדשות להשתמש בכלים שכבר ברשותך, או שימוש בהיצע הרב של כלים חופשיים שקיימים על הרשת. אבל ברור שכאן, להבדיל מהדוח של eSchool News, הדגש הוא על למידה. ההצעה החמישית היא "למדו יחד עם תלמידיך".

אז גם אם ההצעות האלו טיפה פשטניות, יש בהן משהו מאד מרענן. יכול להיות שהנסיון לשווק מחשבים דלים (במחיר גבוה, כמובן) נידון לכשלון מפני שהיום, כמעט כל מחשב שמחובר לאינטרנט נעשה ל-"מחשב דל" בעל גישה לעולם שלם של יישומים, ובזול. ההיצע של כלים כבר כל כך עשיר, שאולי אין כבר צורך במערכות היקרות שחברות הענק מנסות למכור.

תוויות: ,

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates