דן מאיר הוא מורה למתמטיקה בבית ספר תיכון בצפון קליפורניה. בבלוג שלו הוא מרבה לדווח על הנסיונות שלו ללמד סוגיות שונות בכיתה, והוא איננו מתבייש להודות שלא פעם הנסיונות האלה אינם מצליחים.
היום הוא מפרסם מאמרון מפורט מאד על פרויקט ארוך טווח שהוא ערך בכיתות שלו, פרויקט שאת השראתו הוא ינק
מהדוחות השנתיים של ניקולס פלטון.
כבר מספר שנים פלטון, מעצב ניו-יורקי, סוקר את השנה בעזרת סטטיסטיקות המשקפות היבטים מגוונים מהחיים שלו, והוא מציג את התוצאות בצורות גראפיות מרהיבות. מאיר קיווה שהתלמידים שלו יתלהבו מהדוחות של פלטון ויתגייסו להכין דוחות דומים על החיים שלהם.
כבר בתחילת המאמרון שלו הוא מתאר קצת את הפרויקט, ומודה שהוא איננו אחד ההצלחות שלו:
This was a departure for me. A tech-driven, student-led, designed-infused mathematical project. Things went wrong.
מאיר מנתח את ההיבטים הרבים של הפרויקט – קבלת ההחלטות על מה כדאי לאסוף נתונים, איסוף הנתונים עצמם, בדיקה של הדוגמאות של פלטון, הכרות עם אקסל (התלמידים בכלל לא הכירו את הכלי), ועוד. במאמרון יש גם קישורים לדפי העבודה שהוא חילק לתלמידים. מאיר גם עורך השוואה בין מה שהיה אמור לקרות, לבין מה שבסופו של דבר קרה, והוא איננו חוסך מעצמו ביקורת. בין הבעיות, שכללו גם גישה מצומצמת למחשבים בבית הספר, ואחוז יחסית קטן של תלמידים שבכלל סיימו את הפרויקט, הוא גם מדגיש את הרמה הנמוכה של מיומנויות המחשב שהוא מצא אצל התלמידים:
I overestimated my students' computer fluency. Name it: locating saved files, opening programs, using a trackpad, using modifier keys, sending e-mail. These tasks all required constant, patient re-explanation. Missed that mark by a country mile.
כזכור, מאיר מודה שמבחינתו הפרויקט הזה לא הצליח. (
גלריה של עבודות מהפרויקט הועלתה ל-flickr. לרוב אלה דוגמאות מוצלחות, אבל יש ביניהן גם עבודות צולעות מאד.) אבל מעבר להצלחה או אי-ההצלחה, הוא מעיר הערה מעניינת ביותר מבחינת הפרויקט:
I'm uncertain Feltron was the best use of our time.
הוא מסיק את המסקנה הזאת לא רק מפני שהוא לא היה מרוצה מהתוצאות, ומהאחוז הנמוך של התלמידים שסיימו את העבודה. יש לו סיבה נוספת שהיא חשובה ביותר: הוא איננו בטוח שמה שהתלמידים היו אמורים, או יכלו, ללמוד מהפרויקט היו דברים שבאמת היו חשובים ללמוד. הוא מציין שהפרויקט הזה גזל זמן מנושאים מתמטיים אחרים שהיו אולי יותר חשובים, ושייכים לתכנית הלימודים.
אני מאד מעריך את הביקורת העצמית של מאיר, וחש צורך לציין שלמרות הבעיות הרבות שעליהן הוא מצביע, אני מאד מתרשם מהפרויקט. אחרי שעיינתי בפרויקטים של פלטון אני חושש שהאיכות של אלה היתה יכולה להרתיע את התלמידים שבוודאי הרגישו שאין ביכולתם להשיג איכות דומה. אבל לטעמי, מדובר בנסיון מרתק – סוג פרויקט שהכשלון בו יכול להיות הצלחה גדולה יותר מההצלחות של פרויקטים סתמיים ולא מעניינים.
תוויות: מתמטיקה
