« לדף הראשי | יחי התיוג ... אפילו אם עדיין לא הוכחנו שהוא כדאי » | תלוי מי אתה שואל » | יש הבדל בין תיירות לחינוך » | אוריינות המידע היא, בין היתר, לדעת למי כדאי לפנות » | דרך מקורית להיות מקורי? » | מאמרון מיותר? » | האם כולנו יכולים לכתוב? » | המשבר הכלכלי ותרבות החינם » | אולי בכל זאת יש בהם משהו » | יפה דורש, יפה ... » 

יום שישי, 7 בנובמבר 2008 

הלוואי שיהיה לנו מה לסנן

דרך סטיבן דאונס הגעתי היום למאמרון של טימו ארינה על מה שבעיניו הגדולה של השימוש בקוראי RSS. בדרך כלל נהוג לראות את קורא ה-RSS כאמצעי שמאפשר לנו לסנן את הכמויות העצומות של מידע שמאיימים להציף אותנו. אבל ארינה דווקא רואה חיוב בהצפה הזאת. לכן הוא משבח את קורא ה-RSS על כך שהוא מאפשר למידע רב ביותר, מתחומים שונים, להגיע אלינו.

כדי לפתח את הטענה שלו ארינה מביא סרט וידיאו קצר של דרן בראון. הסרט נמצא ביו-טיוב כבר שנתיים וחצי, אבל ארינה משתמש בו לצרכים קצת שונים מאשר היעוד המקורי שלו. בראון הוא קוסם מאד ידוע (אם כי, אינני מכיר אותו) שבדומה לג'יימס רנדי מנסה להראות שתופעות שאצל רבים נחשבות לאל-טבעיות הן בעצם תופעות שיש להן הסברים די פשוטים. בסרט שארינה מביא בראון מבקש משני אנשי פרסום לפתח עבורו הצעה לפרסום של מוצר שהוא מציע להם, ואחרי שהם עושים זאת הוא מראה להם שהוא כיוון אותם, באמצעות רמזים סמויים, לקראת הצעה די צפוייה. (הוא מסביר שבעצם, הוא עושה לפרסומאים מה שהם בדרך כלל עושים לנו.)

ההתייחסות של ארינה לסרט איננה ברמה של אחיזת העיניים, או של הרמזים הסמויים, של הפרסום, או אפילו של איך עושים קסמים. הוא מדגיש שהרמזים שבראון שתל לפרסומאים עזרו להם, באופן בלתי-מודע, לחשוב בדרכים מסויימות, והוא מסיק שהפתיחות לרמזים מהסביבה מאפשרת פיתוח מוצלח של רעיונות. הוא כותב:
This (המסקנה שלו מהסרט) is exactly why those people who use RSS readers to scan through thousands of feeds, read blog posts from various decentrally connected sources and who engage themselves into assembling multiple unrelated sources of information into one (probing connections between them) have much greater ability to sense and respond to changing conditions in increasingly complex environments than those who read only the major newspapers, watch only the major news networks and don’t put themselves into a difficult situation of being hammered with a lot of stuff at once.
במילים אחרות, בעיני ארינה הגדולה של RSS היא בכך שהוא מאפשר לנו לקלוט מידע ממקורות רבים ומגוונים. קליטת המידע הזאת מאפשרת לנו להגיב מהר, ובדרכים מקוריות, למצבים חדשים שאנחנו פוגשים. כזכור, המסקנה שלו עומדת בניגוד לדעה הרווחת:
... information overload is an opportunity for pattern recognition and thus leads to better abilities to sense what is going on and how to respond to it. Therefore, information overload is actually a good thing.
אני מודה שכאשר אני מנסה לשכנע אנשים שכדאי להם להשתמש בקורא RSS אני מדגיש את הצורך בסינון מידע. ולא פעם אני נתקל בבעיה – כאשר אנשים אינם קוראים בלוגים רבים או אינם מנויים על מקורות מידע רבים ומגוונים, הם אינם חשים את הצורך בסינון. ארינה מזכיר לנו שעוד לפני הצורך בסינון, יש לנו צורך אמיתי בקליטת מידע ממקורות רבים – אפילו אם זה נראה לנו כיותר מדי.

תוויות:

אני מסכימה עם הגישה של ארינה. כשאני מסבירה לאנשים למה כדאי להם להשתמש ב-RSS, אני אומרת שזו הדרך הכי נוחה לגרום למידע לבוא אלינו, במקום שאנחנו נצטרך לצאת למצוא אותו.
הנושא של סינון מידע בא אחר כך, ואגב, הוא קיים גם כאשר אנחנו בוחרים את המקורות שלנו בקפידה.

הוסף תגובה

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates