אסתי דורון כותבת על מפגש שלה עם מנהלת של אחד מבתי הספר שבהם היא מדריכה. במפגש הזה המנהלת תיארה את מלוא הדרכים שבהן המחשב והתקשורת משולבים לתוך חיי בית הספר - דרכים שעבור אותה מנהלת מהוות תשובה לשאלה שנשאלת בכותרת המאמרון של אסתי:
מהו בית ספר מתוקשב?.
התיאור של המנהלת מקיף מאד. התקשוב אצלה בא לביטוי כאמצעי לתקשורת עם הורי התלמידים, במערכת מתוקשבת למעקב אחר התנהגות התלמידים ואחר הישגיהם, וגם כפלטפורמה שמאפשרת ניהול הלמידה של כל כיתה וכיתה. אחרי התיאור המקיף הזה אסתי כותבת:
לדעתה של המנהלת, עצם העובדה שביה"ס פועל בשלוש מערכות שונות שכל אחת מהם עונה לו על צרכים יעודיים אחרים, כבר מסמנת אותו כבית ספר מתוקשב. על פדגוגיה מתוקשבת, לא דברנו....
אני מרשה לעצמי לקרוא כאן בין השורות, וכאשר אני עושה זאת, נדמה לי שאני מזהה במשפט הזה של אסתי מידה לא קטנה של אכזבה, רמז לכך שלמרות שבבית הספר יש שימוש נרחב בתקשוב, אותו תקשוב איננו משפיע על דרכי הלמידה של התלמידים. כידוע, אינני בין מעריצי מונחים דוגמת "כישורי המאה ה-21", או "בית הספר של המאה ה-21", אבל אם יורשה לי במקרה הזה להעזר בהם, אפשר אולי להגיד שתיאור בית הספר במאמרון של אסתי הוא תיאור של בית ספר שמתלבש בתלבושת של טכנולוגיות המאה ה-21, אבל עדיין לא אימץ גישה חינוכית, או מטרות חינוכיות, שתואמות את הצרכים של המאה ה-21. חשוב לזכור שהביקורת הזאת נכתבת מבלי שאני מכיר את בית הספר, ויתכן מאד שאני טועה בהערכה שלי. ובכל זאת, אני חש שמשהו מתפספס כאן. חשובים ככל שיהיו, אותם ביטויים של השתלבות התקשוב בבית הספר שהמנהלת מציינת אינם השינוי בתהליכי ההוראה והלמידה שאני (ואני בטוח שגם אסתי) מבקש לראות.
אין מה לעשות – קל יותר לגייס את הטכנולוגיה לצרכים המתוארים בדיווח המנהלת מאשר להשתמש בה כדי לשנות את הפדגוגיה, או כדי לאפשר לטכנולוגיה להשפיע באופן יצירתי על הפדגוגיה. אסתי עצמה רומזת על כך כאשר היא מתארת את ההתקדמות העצומה של מורות בית הספר ברכישת מיומנויות תקשוב. נדמה לי שאני מזהה כאן את הטענה שהטכנולוגיה מסוגלת להשפיע על הפדגוגיה רק אחרי שהמורים מפנימים אותה. לפי הטענה הזאת, הטכנולוגיה חייבת להפוך לחלק מובן מאליו של תשתית בית הספר לפני שהיא תוכל להשפיע על תהליכי הלמידה של התלמידים.
אינני משוכנע שזאת קביעה נכונה, אבל היא ללא ספק גישה לגיטימית, ויש בה אפילו מידה לא קטנה של הגיון. אנחנו פוגשים אותה בלא מעט בתי ספר ופרויקטים שרואים בבניית תשתית טכנולוגית איתנה צורך שקודם לטיפוח הפדגוגיה. היות והגישה הזאת די רווחת, אפשר לקוות שהיא נכונה. עם זאת, אני חייב להודות שמעציב אותי לקרוא תיאור של "בית ספר מתוקשב" שבה ההיבט הפדגוגי של אותו תקשוב כל כך בולט בהעדרו.
תוויות: טכנולוגיה, שימוש בבתי ספר
