« לדף הראשי | מתקדמים ומתקדמים, אבל ... » | הרהור נוסף בנוגע לנייר » | למען האמת, לא כל כך איכפת לי » | משהו חסר בתיאור המעודד הזה » | הלוואי שיהיה לנו מה לסנן » | יחי התיוג ... אפילו אם עדיין לא הוכחנו שהוא כדאי » | תלוי מי אתה שואל » | יש הבדל בין תיירות לחינוך » | אוריינות המידע היא, בין היתר, לדעת למי כדאי לפנות » | דרך מקורית להיות מקורי? » 

יום רביעי, 19 בנובמבר 2008 

האם התוצר הקולקטיבי תמיד עדיף?

הוויקי נחשב לאחד הכלים המרכזיים במערך הכלים ההולך ותופח של כלי ה-Web 2.0 בסביבה החינוכית. למרות שאנשים שאני מאד מעריך מבקשים להראות לי פרויקטים חינוכיים מוצלחים שמופעלים על גבי תשתיות של ויקי אני מתקשה להשתכנע שבפרויקטים האלה לוויקי תרומה ייחודית. ראיתי פרויקטים מעניינים, ואפילו מרשימים, אבל לרוב הרגשתי שאפשר היה להשיג תוצאות דומות באמצעות כלים אחרים. לא התרשמתי שבפרויקטים האלה יש ביטוי לשיתופיות, שהיא המרכיב המרכזי שבבסיס השימוש בוויקי. במאמרון חדש של סטוארט מאדר בבלוג Grow Your Wiki נדמה לי שמצאתי סיבה חשובה להססנות שלי כלפי השימוש בכלי הזה בחינוך.

מאדר כותב רבות על השימוש בוויקיים (כולל ספר), והוא מדריך קבוצות שמאמצות את הכלי – במיוחד בחברות מסחריות. במאמרון החדש שלו הוא מדגיש שכל משתתף בוויקי חייב להבין שמה שהוא כותב עשוי לעבור עריכה ושינוי אצל משתתפים אחרים:
When several people use a wiki to collaboratively author a document, each person needs to understand that their writing can be directly edited by others, and this is different from an email, Word document, or forum post. In those cases, others can reply to what a person writes, but they don’t have the ability to directly make changes to it.
כפי שמאדר כותב, מצב שבו מישהו יכול לערוך את הכתיבה שלנו הוא מצב שונה מאד ממצב שבו מגיבים למה שאנחנו כותבים, או מוסיפים הערה, או ממליצים על שינוי. בבלוג, למשל, לכותב המאמרון בעלות על מה שמתפרסם, ואילו בוויקי התרומה של היחיד מתערבבת לתוך תוצר שבהגדרתו איננו אישי. במקרה הטוב התוצר הקולקטיבי עשיר יותר מאשר התרומה של היחיד, אבל זה איננו מובטח.

בחברה המורכבת מאנשי מקצוע, ובה הצלחת החברה תלוייה בנכונות של כל עובד לתרום, הסיכוי שהתוצר הקולקטיבי יהיה טוב יותר מהתרומה של היחיד די גדול. כפי שכותב מאדר:
... it’s a tool that can improve the process and produce a better finished product....
אבל התנאים בכיתה שונים מאד מהתנאים בחברה מסחרית. בסביבה החינוכית התלמידים עדיין נמצאים בתהליך של מציאת הקול של עצמם. בתנאים כאלה יש הצדקה לכך שהתרומה של היחיד תעמוד בפני עצמה, גם אם היא איננה מגיעה לאיכות המקווה. לתלמידים רבים עדיין אין הידיעות, או הכישורים, להביא תרומה משמעותית לתוצר של הכלל. סביר להניח, אפילו, שכאשר אנחנו מעודדים את כולם לתרום לוויקי, במקום שהתוצאה תהיה איכותית יותר, היא יורדת באיכותה. עם תלמידים שעדיין לא מצאו את הקולות של עצמם, התרומה האישית של כל אחד עשוייה להבלע לתוך התוצר של הכלל. נוצר מצב שבו הכיתה ככיתה איננה חשה גאווה כלפי מה שהיא יצרה, והיחיד איננו מזהה את התרומה שלו. נדמה לי שראוי יותר לעודד את התרומה האישית הייחודית, ותוך כדי כך לעקוב אחר ההתפתחות של היכולת של הפרט, וכך לקדם אותו.

אינני שולל פרויקטים שיתופיים (אם כי נדמה לי שברוב המקרים מתאים יותר לכנות את אלה פרויקטים קבוצתיים). אבל כפי שמאדר מדגיש, הוויקי מזמין את כל השותפים לו לערוך ולשנות – וכך לטשטש את התרומה האישית לשם תוצר קולקטיבי טוב יותר. השימוש האפקטיבי בוויקי דורש הבנה של התהליך הזה, ונאמנות למטרה. גם למבוגרים קשה להבין את הייחוד של הוויקי, וזה לא צריך להפתיע שהשימוש בו גם קשה עבור תלמידים.

תוויות: ,

אני מוצאת את עצמי מזדהה עם כל מילה ואף למעלה מזה. ביה"ס כפי שהוא בנוי היום, עדיין מעודד בעיקר תחרותיות והשגיות בין התלמידים וזוהי תפיסה המנוגדת בעיקרה ובמהותה ללמידה שיתופית וליצירת תוצר שיתופי.
למרות שניתן לערוך ולשנות את הכתוב בויקי מן הקצה אל הקצה, מתברר, שהסטודנטים אפילו באונירסיטה לא ממהרים כ"כ לשנות לחלוטין את הכתוב, ובעיקר מסתפקים בשינויים קוסמטים. ממחקר שערכו אורית ברגר , פול גורסקי וחגית מישר טל ובו נבדקו פעולות העריכה בויקי נמצא שקטגורית הוספת משפט היא הנפוצה ביותר בפעולות העריכה והתבצעה ע"י המספר הגבוה ביותר של משתמשים ובאחוז הכי גבוה של מונחים. פחות נפוצה היא קטגורית השכתוב. הקטגוריות שמשתמשים בהן בשכיחות הנמוכה ביותר הן מחיקת משפט והעברת משפט.
כדאי לקרוא את המחקר המלא בקישור הבא:
http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2008/noon/2_3.pdf

יש לציין שגם מהמאמרים המוצלחים ביותר בוויקיפדיה נכתבים ע"י כותב אחד עיקרי ולאחר מכן נערכים שינויים קוסמטיים על ידי אחרים.

בתגובה לאסתיד:

מסכים אתך שאחת הבעיות בשימוש בוויקי בהקשר זה היא ההתכוונות של מערכת החינוך שהיא אישית ולא קבוצתית. מאחר שאין להתעלם מאספקט זה של הערכה, שהתלמידים עצמם מייחסים לה חשיבות עצומה, יותר מכל דבר אחר, הרי שאחד התנאים ההכרחיים להצלחת הוויקי בחינוך היא שמערכת החינוך תתן לגיטימציה וחשיבות משמעותית להערכה קבוצתית. במצב זה, ניתן יהיה להעריך תלמידים באופן קבוצתי והתלמידים יהיו פתוחים יותר לקבל הערכה מסוג כזה. אז, גם תהיה להם מוטיבציה גדולה יותר לפתח מוצר איכותי באמת.

בתגובה לאייל לוין:

מה שקורה במקרים רבים בוויקיפדיה הוא שמישהו מתחיל בכתיבת מאמר גרעיני למדי. זה מהווה אמנם בסיס למה שמתפתח אחריו אבל קשה לומר שהמאמר הסופי מכיל בתוכו רק שינויים קוסמטיים של אחרים. לאחרים יש תרומה משמעותית ביותר ואני מדבר מנסיון של מי שכתב וששכתב אי אלו ערכים בוויקיפדיה.

הוסף תגובה

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates