« לדף הראשי | הכתיבה במבט היסטורי » | ספק אם הורגש » | ענין של איפה שמים את הדגש » | לא רק בקצוות העבודה » | מבט נוסף על יוזמת הסלולאר » | יוזמה מסוג אחר » | עוד קצה של אותו קרחון » | דווקא אפשר להגיד לא ליוזמה כזאת » | גם וגם » | ללא נייר ... אבל עם למידה » 

יום שבת, 7 במרץ 2009 

גם וגם

ריצ'רד ווג'וודסקי, בבלוג שלו Teach Paperless, ממשיך להרשים אותי. לכאורה המטרה המרכזית של הבלוג שלו היא להוות שופר שדרכו ניתן לשכנע מורים להפוך את הכיתות שלהם לכיתות ללא נייר. אבל מבחינתי מה שמרשים בו הם הסיפורים הדי אישיים שדרכם אפשר לראות כיצד התקשוב מסוגל ליצור חוויה לימודית אחרת מזו שמוכרת לנו בכיתה המסורתית. השבוע ווג'וודסקי מגיב לאמירה שהוא שמע בכנס בו השתתף. מרצה באותו כנס הכריז שאין ספק שבית הספר צריך להכין את תלמידיו למצבים עתידיים שאנחנו היום איננו יכולים לחזות. המרצה הוסיף שלא נוכל לנחש את התוכן שייווצר בעתיד, ולכן עלינו להתמקד "בשאלות הגדולות" של תחומי הלימוד, וזאת מפני שהשאלות האלו אינן משתנות מהר. כמו-כן, צריכים להתמקד בכישורים שהם ספציפיים לכל תחום ובתהליכי רכישת המומחיות הייחודיים של התחומים האלה.

ווג'וודסקי איננו מתכחש ל-"צרכים" האלה, אבל הוא מהרהר אם באמת נכון ש-"הרעיונות הגדולים" אינם משתנים במהירות. מבחינתו, אין זה סתם הרהור. הרי אם הרעיונות האלה באמת משתנים מהר, אז צריכים לאפשר לתלמידים להתמודד עם השינוי המהיר הזה, ולהבין את המשמעות שלו. והנקודה החשובה באמת בעיניו – צריכים לאפשר לתלמידים לנצל את היכולות החדשות שנוצרות בעקבות השינויים המהירים.

כדי להסביר את עצמו, ווג'וודסקי מביא דוגמה מהוראת אחד המקצועות שהוא מלמד – לטינית. הוא מציין שלאחרונה הלטינית בוודאי לא השתנתה הרבה, אבל בעקבות הטכנולוגיה הדרך שבה לומדים ומלמדים אותה כן משתנה. דרך מקובלת ללימוד הלטינית היא סוג של ניתוח טקסטים המכונה "close reading". הכוונה היא לבילוש אחר השימוש של מילה אחת – בדיקת השימוש במילה בטקסט אחד, בכל הטקסטים של אותו סופר, ובספרות הלטינית בכלל, על מנת להבין טוב יותר את הטקסט. אין כאן רעיון חדש, אבל לפני עידן מאגרי המידע הדיגיטאליים המלאכה הזאת היתה עבודת נמלים של ממש, והיתה, כמובן, קשה מאד לתלמידים. אבל ווג'וודסקי מסביר שהיום הוא מכוון את התלמידים שלו לאתר של ה-Perseus Project, מאגר שמכיל את מלוא הטקסטים הקלאסיים בלטינית. במאגר הזה כל מילה מקושרת למילון ולמלוא הטקסטים האחרים שבהם מילה מסויימת מופיעה. באמצעות המאגר הזה, עבודת איתור המילים שפעם ערכה שעות רבות נעשית תוך שניות. העבודה האפורה של איתור הטקסטים להשוואה מפנה מקום לניתוח של ממש:
... the student now has a complete list of every use of the individual word. This used to take WEEKS to do. Now it takes seconds. So the student can focus on finding the patterns, making connections, and analyzing the variety of 'meanings' the poem offers rather than the mind-numbing task of going on a word-search.
בעצם, פרויקט פרסיאס הוא קונקורדנציה דיגיטאלית ענקית. גם אצלנו, נדרשו שעות של אימון כדי ללמוד להשתמש בקונקורדנציה המודפסת. לעומתה, כתבי קודש בגירסה דיגיטאלית (דוגמת מיקראנט) מהווים כלי זמין שמקפיץ את התלמיד לפעילות לימודית מאתגרת במקום להקדיש זמן רב לחיפוש מייגע של מילים. (הקונקורדנציה של מנדלקרן נמצאת על המדף מולי, אבל כאשר אני רוצה לבדוק מילה בתנ"ך, אני כמעט תמיד מעדיף לפנות למקראנט.) ה-"close reading" הזה, אם בתנ"ך או אם בטקסטים בלטינית, איננה שונה במהות מהניתוחים המתמטיים שתלמידים יכולים לבצע באמצעות אקסל כאשר נותנים למחשב לעשות את העבודה האפורה של עיבוד הנתונים. בצורה דומה, תלמיד יכול לשנות ולערוך טקסט שנמצא בתוך קובץ דיגיטאלי. ביכולתו של הכלי לאפשר לתלמיד להעביר קטעי משפט ממקום למקום, להחליף בין מילים, ועוד, וכך לבחון ניסוחים שונים בלי לכתוב את הכל מחדש.

אינני בטוח שאני מוצא את הקשר בין הדוגמה של ווג'וודסקי לבין השינוי המהיר ברעיונות הגדולים שעליו הוא כותב. אבל הדוגמה שלו בהחלט ממחישה כיצד הטכנולוגיה יכולה לשנות את הדרך שבה תחומי לימוד שונים נלמדים. אם המערכת החינוכית תאפשר לתלמידים להשתמש בכלים דיגיטאליים שקיימים היום, היא תיצור את הבסיס שעליו דרכי ההוראה והלמידה יוכלו להשתנות. הוא כותב:
We need to teach kids how to think about how big ideas DO change and often change quickly. And that kind of meta-thinking -- which is ever evolving and will never come to a fixed 'conclusion' -- is best supported by the types of tools available in changeable, customizable, flexible, and holistic Web 2.0 apps and interactive Internet media as well as the types of tools good teachers have always used: Socratic Method, conversation, and compassion.
נדמה לי שהשילוב הזה, בין הנכונות להשתמש בכלים שמתפתחים כמעט מדי יום, לבין אותם כלים שהם כנראה נצחיים, הוא מה שכל כך מרשים אותי בתפיסה של ווג'וודסקי.

תוויות: ,

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates