The University of Virginia plans to close most of its public computer labs by summer 2011, citing a need to save money.
לפני 15 שנים מי שנכנס למעבדת המחשבים בבניין של בית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב לא התקשה למצוא כסא פנוי. באותה תקופה רוב הסטודנטים עדיין הגישו עבודות בכתב יד, ולכן לא היתה דרישה גדולה לתמלילן ולמדפסת שהמעבדה סיפקה. בנוסף, יחסית מעטים באותה תקופה נחשפו לנפלאות ה-WWW, ולכן בשעות הפנאי שלהם הסטודנטים לא גדשו את המעבדה כדי לגלוש. רק שנתיים מאוחר יותר היה כבר צפוף מאד באותה מעבדה. סטודנטים כמובן הגיעו אליה כדי להקליד את העבודות שלהם, והם גם ניצלו את התקשורת במעבדה כדי לגלוש חופשי. היתה דרישה ליותר ויותר עמדות מחשב, ובהתאם לדרישה המעבדה תפחה. אינני יודע מה המצב באותה מעבדה היום, אבל אני מניח שכמו שגילו באוניברסיטה של וירג'יניה, ובאוניברסיטאות רבות אחרות, שוב אין קושי למצוא כסא פנוי. וזאת מסיבה די פשוטה:
A U.Va. report shows that 99 percent of the Class of 2012 brought their own laptop to school, though the university doesn't require it.
אין חובה להגיע ללימודים עם מחשב נישא, אבל עם השנים המחשבים הנישאים הפכו ממותרות למצרך שכמעט מובן מאליו. ואם לסטודנט יש מחשב משלו (ולאוניברסיטה יש, בוודאי, רשת אלחוטית בכל הקמפוס) מי צריך מעבדת מחשבים? לכן, סגירת המעבדות האלו בוודאי הגיונית – הן מבחינת החסכון הכספי, והן מבחינת העדר הצורך במתן שירות כזה לסטודנטים.
אפשר, אולי, לטעון שסגירת מעבדות המחשבים איננה חוסכת כסף, אלא רק מעבירה את העלות מהאוניברסיטה לסטודנטים (שממילא משלמים שכר לימוד הולך ותופח). יש מידה לא קטנה של אמת בטיעון הזה. מצד שני, אי אפשר היום להפריד בין השימוש במחשב לצרכים לימודיים לבין השימוש בו בכל יתר תחומי החיים. סטודנט איננו מגיע לאוניברסיטה היום ומגלה פתאום שהוא זקוק למחשב. בקמפוסים רבים המצב בוודאי דומה לזה שבאוניברסיטה של וירג'יניה – סטודנטים מגיעים ללימודים מצוידים עם מחשב נישא שכבר משרת אותם בתחומים רבים בחייהם. (סביר להניח שבנוסף למחשב נישא, לסטודנטים רבים יש גם טלפון סלולארי עם חיבור לאינטרנט.)
באופן פרדוקסאלי העובדה שכמעט כל סטודנט כבר מצויד במחשב נישא מפחיתה מעט את הצורך בשימוש ב-"ענן". כאשר המחשב שלנו הולך איתנו לכל מקום, אין כל כך צורך בשמירת קבצים במרחב המקוון. אבל הענן, כמובן, איננו משמש רק לשמירת קבצים. לסטודנטים של היום יש גם ישות מקוונת, וטיפוח הישות הזאת נעשה רק בענן. לכן, אפילו אם הם שומרים קובץ סיכום של הרצאה על גבי המחשב הנישא, הם זקוקים לענן כדי שיוכלו להיות מחוברים לרשתות חברתיות למיניהן בעת ההרצאה עצמה. מה שברור, הימים שבהם האוניברסיטה היתה צריכה לספק שירותי מחשוב לסטודנטים (להבדיל מגישה לתקשורת אלחוטית) כבר שייכים לעבר.
תוויות: ניידים
אינני יודעת מה המצב בת"א, אבל במכללה שבה אני מלמדת, מתוך 20 תלמידים רק 3 מגיעים עם ניידים, ובכיתה עצמה אין רשת אלחוטית, אלא מחשב מורה, מקרן ותקשורת קווית של מחשב המורה לאינטרנט.
אבל, אני מאמינה שאנחנו אכן צועדים לכיוון הזה בצעדים ענקיים ומיחלת לרגע שבו לפחות ל- 50% מהסטודנטים יהיו ניידים כי אז אוכל לשלב באופן המקסימאלי בין שני הכובעים שלי: הערכה ותקשוב.
נשלח ע"י:
אסתיד | 24 מרץ, 2009 19:37
גם בבר-אילן המצב לא מזהיר - בלי אינטרנט אלחוטי במרחבי הכיתות, מחסור בשקעי חשמל זמינים בכמות מספקת בכיתות, ואפילו בספריות חיבור אינטרנט אלחוטי אינו מובן מאליו כלל. המצב בארה"ב כלל אינו מצבנו, לצערי.
נשלח ע"י:
תמי נויטל | 26 מרץ, 2009 16:26