« לדף הראשי | מעבר לראייה פשטנית » | לא קסמים, אבל בכל זאת הרבה » | התלמידים רוצים ללמוד? » | האם יש אלגוריתמים ניטראליים? » | העצמה באמצעות הסביבה » | אז מי באמת מאמץ ראשון? » | גם להעתיק - וגם לכבד זכויות » | השוואה לא הוגנת » | אל תאמין לכל מה שאתה קורא באינטרנט ... » | "תוך כדי עיסוק בתכנים רלוונטיים" » 

יום שבת, 30 במאי 2009 

שאלה של עדיפויות?

בניו יורק טיימס מלפני יומיים קראתי שעד סוף יוני מערכת מעקב לימודי עבור מלוא התלמידים בניו יורק (העיר) תעלה לאינטרנט ותהיה זמינה לכל הורי התלמידים. הכתבה מוסרת שהאתר שיהווה כניסה למערכת יכלול:
an interactive portfolio of public school students’ test scores, grades and attendance rates
כבר היום קיימות מספר מערכות כאלו, כולל אצלנו, אם כי אני מניח שבכל המקרים מדובר ביוזמות של חברות פרטיות. במקרה של ניו יורק מדובר במערכת עירונית מקיפה. היות ואין לי ילדים שלומדים במערכת החינוך של עיריית ניו יורק, אינני יכול להכנס למערכת ולראות כיצד היא פועלת. עלי להסתמך על הכתבה בניו יורק טיימס שמוסרת :
On the site, parents will be able to view overall course grades and scores on state tests, but not individual scores on class assignments. They will also be able to see attendance histories and look at the probability of a student passing state math and English exams, based on how they have scored on periodic city tests. It will also show how their child is doing compared with children at schools serving similar student populations.
אישית, אני מעדיף לא לבלוש אחרי הלמידה של ילדים שלי. גם אם אינני מקבל את מלוא המידע שיכול, אולי, לעזור לי להעריך את מצבם הלימודי, אני מעדיף לשוחח איתם ולשאול אותם על המתרחש בכיתות שלהם. כמו-כן, אני נוטה לחשוב שעבור הורים שהם מעורבים בלימודים של ילדיהם, האתר החדש הזה לא יגלה להם הרבה שהם אינם כבר יודעים, ואילו עבור אלה שאינם מעורבים, ספק אם זה ידברן אותם ללמוד יותר.

עם זאת, אין לי סיבה גדולה להתנגד לפרויקט כזה. הרי פתיחות, ויותר מידע, הם כמעט תמיד רצויים. אם באמצעות המערכת הזאת מעורבות ההורים בלמידת ילדיהם תגדל, יש כאן משהו חיובי. ובכל זאת, משהו צורם כאן. בכתבה מוסרים לנו שהאתר שאליו ההורים יוכלו להכנס עלתה $900,000, ושהוא חלק מפרויקט משוב מקיף יותר שעלותו $80,000,000. מדובר בהרבה מאד כסף – כסף שכנראה מקדישים למעקב אחר הלמידה של תלמידים, במקום ללמידה עצמה. אין לי ספק שהכסף הזה יכול היה ללכת לפרויקטים לימודיים ממשיים, כולל הצטיידות טכנולוגית. אבל בניו יורק (ולא רק בניו יורק, כמובן) למידה כנראה עדיין מוגדרת כמשהו שניתן למדוד באמצעות מבחנים סטנדרטיים, ולכן ממשיכים להשקיע יותר במערך המדידה מאשר בלמידה עצמה.

תוויות:

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates