« לדף הראשי | לא קסמים, אבל בכל זאת הרבה » | התלמידים רוצים ללמוד? » | האם יש אלגוריתמים ניטראליים? » | העצמה באמצעות הסביבה » | אז מי באמת מאמץ ראשון? » | גם להעתיק - וגם לכבד זכויות » | השוואה לא הוגנת » | אל תאמין לכל מה שאתה קורא באינטרנט ... » | "תוך כדי עיסוק בתכנים רלוונטיים" » | טכנולוגיה – וחינוך מכל מקום » 

יום שבת, 23 במאי 2009 

מעבר לראייה פשטנית

אתמול כתבתי שנחשפתי, באיחור, למארק וורשאור (Warschauer), פרופסור לחינוך ולאינפומטיקה באוניברסיטה של קליפורניה באירווין (Irvine). כמו-כן, ציינתי שהתחלתי לקרוא כמה מהמאמרים הרבים שהוא פרסם שעוסקים בהיבטים שונים של התקשוב בחינוך. התרשמתי במיוחד ממאמר מלפני שנתיים - The paradoxical future of digital learning – שבו הוא בוחן את הדיגיטאליות בלמידה משלוש נקודות התייחסות.

וורשאור משוכנע שלדיגיטאליות השפעה משמעותית על הלמידה. הוא כותב, למשל:
There is reason to believe that digital technologies will in the long run have as much impact on learning and literacy as the printing press had.
אבל לאור מחקרים שבחנו את מידת השימוש, ודרכי השימוש, של כלים דיגיטאליים בחינוך, הוא מהרהר אם ההשפעה הזאת תהיה מקיפה כפי שנהוג לצפות. שלושה ה-"תחומים" שוורשאור בוחן הם מה לומדים, כיצד לומדים, והיכן לומדים.

וורשאור מציין שהיום נהוג לייחס חשיבות מיוחדת לאוריינות בתחום המידע ובתחום המדיה. הוא איננו ממעיט בערכן של האוריינויות האלו, אבל הוא כותב שלפי המחקר, לאוריינויות האלה קשר הדוק לאוריינות המסורתית:
... the same digital media that are fostering the need for new literacies are also making traditional literacies more valuable then ever before.
בנוסף, מחקרים מראים שהאוריינות המסורתית מהווה שער לאוריינויות חדשות, ולכן אם ברצונם של בתי ספר לקדם אוריינויות חדשות, הם חייבים להתמקד באוריינויות הישנות יותר.

באופן דומה, וורשאור מציין שהיום מרבים לדבר על פיתוחו של הלומד האוטונומי, ומזהים את תפקיד המורה פחות כמלמד ויותר כמכוון וכמדריך. הוא מסכים שהדיגיטאליות מאפשרת הזדמנויות ללמידה אוטונומית, אבל הוא מביא דוגמאות של מחקרים שמראים:
that people develop the ability to work autonomously, whether in online or offline realms, only through processes of being instructed or mentored by others.
במילים אחרות, אם המטרה שלנו היא לשחרר את התלמידים שלנו ללמוד בכוחות עצמם, עלינו ללמד אותם היטב כיצד לתפקד כלומדים אוטונומיים.

הטענה של וורשאור בנוגע להיכן לומדים קשורה לרצון שלו לצמצם פערים דיגיטאליים. הוא כותב שלמרות שהדיגיטאליות מאפשרת למידה מחוץ לכותלי בית הספר, מחקרים מראים שמי שמצליח להפיק תועלת מהתקשוב מחוץ לבית הספר הם תלמידים משכבות מבוססות. אם באמת חשוב לנו לקדם את כל התלמידים, עלינו לדאוג לכך שלכל התלמידים תהיה גישה לתקשוב בתוך בית הספר, היכן שמורים יוכלו להדריך ולכוון אותם.

וורשאור קורא למאמר שלו "העתיד הפרדוקסלי של הלמידה הדיגיטאלית" מפני שהוא משוכנע שעל מנת להשיג את המטרה של למידה דיגיטאלית מוצלחת, צריכים, בעצם, לחזק את הלמידה המסורתית. הוא מסכם:
Simplistic views of digital learning, which pit new literacies against old, autonomy versus mentorship, or home versus school, will only serve to worsen educational divides.
הוא בוודאי צודק, וקולו הוא קול שחשוב שיישמע. הופתעתי שכמעט ולא מצאתי התייחסויות למאמר הזה של וורשאור בבלוגים חינוכיים. כמו-כן, הדף באתר (האוניברסיטאי) שלו המקשר למאמרים שהוא כתב סומן בדלישס רק 20 פעמים. וורשאור יוכל לעזור לנו להתגבר על התייחסויות פשטניות בנוגע למקומה של הדיגיטאליות בלמידה. זה יעזור לנו לא רק להקטין פערים דיגיטאליים בחינוך, אלא גם לקדם את התקשוב החינוכי באופן כללי.

תוויות:

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates