« לדף הראשי | הדיגיטאליות בשרות הרגלי הלמידה » | פגשנו את העתיד ... והוא לא כל כך חדש » | עד כמה גדולה התרומה? » | מעבר למליצות » | פנימי וחיצוני - גם וגם » | מילה טובה על הסח הדעת » | It Takes Two » | געגועים לנוסטלגיה? » | יש גישת ביניים » | מצטער, אבל לא כך משכנעים אותי » 

יום ראשון, 18 ביולי 2010 

יפה מאד ... ובכל זאת, לא לזה הכוונה

בכנס מו"ח שנערך לפני שבוע גיא לוי הציג את הילקוט הדיגיטאלי של מט"ח. לפי הסקירה על הילקוט בפורטל מס"ע מדובר ב:
מיזם חדש ... המאגד את כל התכנים הנחוצים למורה, להוראה ולתלמיד ללמידה מכל מקום ובכל זמן
בעידן התקשוב יש הגיון רב במוצר כזה. לעומת ספרי לימוד כבדים שמתעדכנים באיטיות, ושמציגים בסך הכל טקסט ותמונות, ואינם מזמינים אינטראקציות שיתופיות עם הכתוב, מוצר כמו הילקוט יכול להציע סביבה מקיפה שנותן ביטוי ללמידה אחרת ולפדגוגיה חדשה. וזה הרושם שנוצר מהסקירה בפורטל מס"ע שמונה את המרכיבים של הילקוט:
  • פורטל בית ספר
  • קהילות ברשת
  • ספרים דיגיטאליים (הליבה של סביבת הילקוט הדיגיטאלי)
  • תכנים מקוונים
  • פיתוח מקצועי של המורים.
בסקירה על הילקוט שבפורטל מס"ע יש גם התייחסות למיומנויות המאה ה-21. לא קשה להבין את הקשר – יש כאן רמז לכך שהילקוט של מט"ח מתחבר לתנופה החדשה של משרד החינוך להעמיד את המיומנויות האלו במרכז העשייה החינוכית, ואפילו נותן מענה לרכישתן ושילובן בבתי הספר.

כאשר אני בוחן כל מרכיב של הילקוט באופן עצמאי אינני נתקל בשום דבר שאיננו מוצא חן בעיני. אני הרי בעד זה שתלמידים ישתמשו בתכנים מקוונים, אני בוודאי מוצא ערך רב בקהילות ברשת, ומספר פעמים בעבר התייחסתי כאן בחיוב לספרי כותר. ובכל זאת, משהו מפריע לי. המשהו הזה איננו משהו שיש בילקוט, או אפילו משהו שחסר בו. הוא שייך לראייה החינוכית הרחבה יותר שמתיימרת לבוא לביטוי בילקוט.

הצגת הילקוט על ידי גיא לוי בכנס התרחשה מיד אחרי הרצאתו של רוני אבירם שעסק בהתאמת בית הספר לעידן הדיגיטאלי. רוני אבירם ציין שבאופן מסורתי בית הספר הוא המקום שבו לומדים מהספר, ואילו היום הלמידה מתרחשת במרחב רחב יותר. היום לא יתכן מצב שבו "הכל כלול" בתוך כותלי בית הספר, או מצב שבו הספר יכלול את מלוא המידע שתלמיד צריך ללמוד. לטעמי ההתייחסות לבית הספר כ-"מקום שבו לומדים מהספר" איננה אלא משחק מילים, אבל בכל זאת, יש משמעות גדולה להשתחררות מהגבולות הפיסיות של בית הספר. חלק חשוב מההשפעה התרבותית הרחבה של התקשוב על חיינו נמצא בערעור על הסמכות של המקורות המסורתיים של הידע, ולערעור הזה השתמעויות נרחבות על החינוך. הילקוט של מט"ח אמנם צומח מהתקשוב, אבל ספק אם הוא באמת נותן ביטוי להשפעה התרבותית הרחבה הזאת. ביסודו של דבר, הוא פשוט מתרגם את המצב הבית-ספרי הקיים לאמצעים דיגיטאליים. בהרצאתו אבירם הכריז ש:
יש להפוך את בית הספר ממוסד טוטאלי למרכז תקשורת
המשפט הזה מציג את "מרכז התקשורת" כאלטרנטיבה פתוחה לבית הספר שבו "הכל כלול". הצגת הילקוט סמוך להרצאתו של רוני אבירם יצרה את הרושם שמדובר באמצעי שמתחבר לחזון שאבירם ביטא. אבל מרשים ככל שיהיה, הילקוט שומר, ואף מחזק, את הטוטאליות של בית הספר, במקום לפתוח אותו.

תוויות: , ,

בוקר טוב ומבורך,
שיהיה לנו יום מוצלח.
אמן !

היו ימים בהם מקומם של אנשי השיווק בכנסי מו"ח היה באולמות התצוגה, ושם הם היו צריכים להתאמץ ולשכנע את העוסקים בהוראה בנחיצות מרכולתם. היום הם עברו לקידמת הבמה, וכמובן מאליו הם נותנים את הרצאות התוכן.
והאמת היא שאין כנגד מה להתלונן - הרי מישהוא הרי יצטרך לקלוט את את התקציבים שיפוזרו (אם בכלל) במסגרת "הכשרת הלומד למאה ה21", לא?
אלישע

בוקר טוב,
פרט קטנטן , אם אין גישה לאינטרנט אין ילקוט! הכל על ה web למעט ההערות האישיות...
זו המרה של המודפס במדיה דיגיטאלית אבל עדיין אותו ילקוט "סגור".
המרה לדיגיטאלי צריך להיות שלב ביניים בדרך לשינוי מלא של בית הספר כמרכז תקשורת - השאלה היא אם שלב הביניים הזה אכן מוביל לשינוי מלא?  

אני מסכים איתך, מינה, שההמרה לדיגיטאלי "צריך להיות שלב ביניים". אבל פחות או יותר באותה מידה שהיא יכולה להיות כך, היא גם יכולה להיות "שלב ביניים" לאחידות, להסללה מאד לא גמישה, לייעול של הוראה מסורתית ומבחנים סטנדרטיים. נכון להיום, הדוחפים למעבר הזה מהווים קואליציה די רחבה של גישות, ועם כל הרצון שלי להיות אופטימי, אני בכלל לא בטוח שה-"צד" שלי ינצח.

אלישע כמובן צודק שהגבולות בין המציגים והמשווקים הטשטשו כמעט לחלוטין. זאת ועוד - אם במוצהר ואם במובלע, השיווק נעשה לאחד ה-"כישורים" של המאה ה-21, ולאנשי חינוך ברור שאפשר לשווק מבלי באמת להבין משהו.

ג'יי ,

מאמרון ראוי מאד כתבת .

פרסמנו אותו בפורטל מסע

עמי סלנט

עוד פוסט שלך שפשוט תענוג לקרוא.

אנשי שיווק תמיד עושים את עבודתם נאמנה כיוון שהם תמיד טובים במילים - גם אם אינם אומרים דבר.

אני חושב שכמו שהאינטרנט ככלי עבודה עדיין לא הגיע למיצוי מלא, כך גם התקשוב.
קשה לדעת היום מה באמת נדרש להיות בילקוט מבלי לעשות לו "סתם הסבה" לילקוט דיגיטאלי מזה המסורתי. אולי מקבלי ההחלטות לא צריכים להיות אנשי חינוך ולא אנשי טכנולוגיה ולא אנשי מידע ולא כאלו המבינים במספר תחומים - אולי אנשי חזון ומתוך החזון נמצא את הדרך.

הוסף תגובה

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates