« לדף הראשי | שימו לב לתשומת הלב » | צילום אחד מספר יותר מסיפור אחד » | אין חובה ללכת עד לקצוות » | לגלות את מה שמצפים לגלות? » | למה התקשוב חייב להמציא את הגלגל? » | כישור אחד שכן קשור למאה שלנו » | אותי זה מעודד קצת פחות » | טעימות קטנות מהנעשה בכיתות » | לומדים תוך כדי? » | נסיון (קצת צולע) לחבר בין שני מאמרים שלא בהכרח קשו... » 

יום רביעי, 3 בנובמבר 2010 

אין מוקדם או מאוחר בבלוגוספירה

ג'ורג' סימנס עוסק בלמידה מתוקשבת כבר שנים רבות. הוא מרצה ומלמד, והוגה, וגם כותב – ספרים, מאמרים לכתבי עת אקדמיים, וכמובן גם בלוגים. ומפני שהוא מעורב בתחום הזה ממגוון היבטים, ומעבר זמן די ממושך, הוא מכיר היטב את השאלות שעולות שוב ושוב. אחת השאלות האלו היא, למשל, כמה יעילה היא למידה נתמכת טכנולוגיה לעומת הכיתה המסורתית. כלפי השאלה הזאת סימנס משיב במאמרון חדש:
Questions like this are boring. And unanswerable given the tremendous number of variables involved in teaching online and in classrooms.
בהמשך המאמרון הוא מונה מספר עקרונות שמנחים אותו בעבודה החינוכית שלו. אלה, מן הסתם, די כלליים – הצורך באוטונומיה של הלומד, הטענות שהלמידה באה לביטוי ביצירת רשתות ושהידע מבוזר (אלה מהווים קוים מנחים בתפיסת ה-connectivism שסימנס הוא בין הוגיו הראשיים), הצורך במרכיב של יצירה בלמידה, ועוד.

סביר להניח שאנשי חינוך רבים, ובוודאי אלה שעוקבים אחרי הדברים שסימנס כותב, יסכימו עם העקרונות האלה. דווקא בגלל זה, על אף העובדה שהרשימה מרשימה, היא איננה עד כדי כך מעניינת. אבל במאמרון סימנס גם מביא עוד כמה שאלות (כולל שוב את הראשונה) שמהן הוא פשוט התעייף. הוא כותב:
Is online learning more or less effective than learning in a classroom? Who cares. That question is irrelevant. Society answered the need to use technology through its broad adoption of the web/internet/online medium.
באופן כללי סימנס מסביר ששאלות כאלו כבר אינן מעסיקות אותו. שואלים מה התפקיד של כלי זה או אחר בכיתה או בלמידה? הוא פשוט עונה: "כל תפקיד שתרצו". שואלים כיצד מורים יכולים להטמיע כלי לתוך העבודה החינוכית שלהם? הוא משיב "פשוט. תעשו זאת".

אין זה אומר שלדעתו אין בכלל שאלות חינוכיות שחשוב לשאול אותן:
Obviously there are numerous questions that need to be addressed in terms of social/relational impact of technology, how individuals connect and create information with participative tools, and so on.
אבל למרבה הצער, שאלות כאלו, שהן ממש מעניינות וחשובות, אינן השאלות שנשאלות. במקום זה התקשוב החינוכי מוצא את עצמו תקוע, אפילו משותק, עם שאלות טפלות של בעד או נגד או האם כלי זה או אחר מתאים ללמידה. אפשר להבין למה הקושי הזה להמריא לנושאים משמעותיים יותר מתיש את סימנס.

אבל יש כמובן "אבל", והיא איננה כל כך קטנה. לא מעטים מאיתנו יכולים להזדהות עם סימנס ולהכריז שהתעייפנו מהשאלות הסתמיות שחוזרות על עצמן. אבל סיבה מרכזית שבגללה איננו משתחררים משאלות מסויימות היא סיבה מאד חיובית: כל יום מורים חדשים נכנסים למעגל העיסוק בתקשוב. על אף העובדה שאפשר ללמוד מהנסיון של אחרים, אין תחליף לנסיון אישי. לכן, צריכים לקוות שכל אחד, בקצב שלו, יגלה מה הן השאלות המעניינות. וגם אם כדי להגיע לשאלות האלו, הוא יצטרך לעבור דרך השאלות שאחרים מאיתנו כבר התעייפנו מהן, זה סוג הדבר שאיתו נוכל להסתדר.

תוויות:

ג'יי הי,
מעניין כתמיד.
המסקנה והתקווה "שכל אחד ילמד מניסיונו הוא" משעשעת מעט: אותה מערכת שמנחילה ידע לדורות הבאים, ידע שנוצר מניסיונם של אחרים מתעקשת בנושא הטכנולוגיה ללמוד מניסיונה בלבד.

הוסף תגובה

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates