« לדף הראשי | הסכנה שבמניעה » | ממש בחצר האחורית שלנו » | תמיד נעים לפרגן » | אלו השתמעויות יש כאן לחינוך? » | דיאלוג בהרצאות לא בדיוק הולך » | אוי, כמה שאני רוצה להסכים! » | לא כל כלי של ווב 2.0 בהכרח מתאים לחינוך » | האם ה-miscellany הוא סכנה לחינוך? » | עולם (רשתי) קטן? » | והלוואי גם אצלנו - ובקרוב! » 

יום שישי, 25 במאי 2007 

ושוב על הכתיבה ביד ... אבל לא רק

יד על הלב, אין לי שום דבר נגד העפרון והפתק – כיס החולצה שלי כמעט תמיד מלא בפתקאות על כל מיני נושאים – לא רק מספרי טלפון (שלעתים קרובות אינם משויכים לשמות), קטעי מחשבות, ותזכורות קצרות שמזמן שכחתי מה הם אמורים להזכיר לי. אני אוהב להחזיק עפרון או עט ביד. כאחד שגדל (לא אגיד "התבגר") לפני המחשב והתמלילן, זה נותן לי תחושה של פרץ של יצירתיות. ובכל זאת, ברור לי שבתי הספר חייבים להקנות את השימוש בכלי כתיבה דיגיטאליים.

חיזוק נוסף לדעה הזאת הגיע השבוע דרך הבלוג של איאן מקינטוש. מקינטוש כותב השבוע:
Half of written communication is by email, 29% by text and just 13% by pen and paper. Think about it. How much pen and paper use is in schools? Probably the majority.

נאמן לשיטה שלי להביא דברים בשם אומרם, ניסיתי למצוא את המקור של הדברים האלה. ממה שאני יכול למצוא, נדמה לי שהנתונים נלקחו מדווח של ה-Institute of Practictioners in Advertising, באנגליה, שהתפרסם לפני שנה. (נתונים נוספים בסקירה על הדווח גם מעניינים מאד.) מקינטוש מביא אותם במסגרת דיווח על הרצאה של דייוויד ווילי, מנהלו של פרויקט לשימוש במחשבי כף-יד במחוז באנגליה. הוא מציין את העובדה שמחשבי כף-היד (לפי ווילי) יכולים להגדיל את מרחב הלמידה של תלמידים כך שהוא יכלול גם את הבית.
Reading news reports and summaries of the project you would be quick to see that home use, the motivation to learn beyond the 4pm bell. It's not just gaining some of the 200 minutes per night that kids spend online for school work. It's about creating new relationships between parents and children, where parents are taking part in a 'joint hobby', learning with their child.

הקישור השני בציטטה למעלה הוא למאמרון של מקינטוש מחודש מרץ, בו הוא כותב על דווח בשם UK Children Go Online של ה-Economic and Social Research Council האנגלי. על אותו דווח מקינטוש כותב:
Well, the research is there and it is high profile. This 2005 E-Society Paper (download as PDF) shows that most use of the net by kids is what most sensible people would call, well, sensible. Most of their use (on page 10) is for researching the web for homework. The references to IM and email are probably going on simultaneously meaning that an even larger chunk of time than is stated in the research is actually being invested in learning. And the sites they choose to look at (page 18) are invariably noble in their causes: environment, charity, human rights and, yes, government.

ולאן כל זה מוביל אותנו? תחילתו של המאמרון הזה היתה בכתיבה בעט ובעפרון, והעובדה שלמרות טכנולוגיות דיגיטאליות זמינות, העפרון עדיין נפוץ ביותר בבתי הספר. נכון, הכלים הדיגיטאליים עדיין יקרים מאד, אבל נדמה לי שהעט והעפרון עוד דומיננטיים בבית הספר מפני שלא מרבים לתפוס את הכתיבה כאמצעי לתקשורת. אישית, אינני בטוח שמחשבי כף-יד הם העתיד, אבל ברור שהזמינות של כלים כאלה, והשימוש בהם לחשיבה ולתקשורת, הוא הכיוון הנכון.

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates