שמו של סטיבן דאונס מופיע בבלוג הזה לעתים די קרובות, ובצדק. דאונס סוקר מספר אדיר של אתרים (לא רק בלוגים) שעוסקים בתקשוב בחינוך ומידי יום (באתר
OL Daily) הוא מדווח בקצרה על אלה שנראים לו המעניינים ביותר. לפעמים הוא מתעמת עם הקטעים שהוא מביא, ולפעמים הוא משבח אותם. הגישה החינוכית שלו מאד מגובשת, והוא איננו מהסס להביע אותה. אבל יותר מהבעת הדעה שלו, הוא רואה ביידוע ערך מרכזי. אפשר להיות בטוח שלפחות אחד מהמקורות שעליהם הוא מדווח מידי יום יהיה מעניין וכדאי. (דאונס גם בנה את
Edublogs – מנוע חיפוש ייחודי המופעל על הבסיס של Google Custom Search. הכלי הזה עורך חיפושים על גבי מעל 450 בלוגים חינוכיים – מומלץ.)
והוא גם כותב. בבלוג האישי שלו הוא מתייחס, בדרך כלל באריכות, למגוון רחב של נושאים הקשורים לתקשוב ולחינוך. כמעט תמיד מעניין לקרוא אותו. לפחות מאמר אחד שלו,
Principles for Evaluating Websites, שהוא פרסם לפני כמעט שלוש שנים, נחשב (לפחות בעיני) לקלאסיקה. השבוע הוא פרסם מאמר נוסף שגם הוא (שוב, בעיני) עתיד להחשב כקלאסי:
Seven Habits of Highly Connected People.
המאמר "מבוסס" על ספרו הפופולארי של סטיבן קורי,
Seven Habits of Highly Effective People, אבל ההרגלים שעליהם דאונס כותב שונים, לפעמים באופן מאד משמעותי. התכונה הרצוייה הראשונה שלו, למשל, הוא
להגיב:
The first thing any connected person should be is receptive. Whether on a discussion forum, mailing list, or in a blogging community or gaming site, it is important to spend some time listening and getting the lay of the land.
Then, your forays into creating content should be as reactions to other people’s points of view. This will ensure, first of all, that they read your comment, and second, that your post is relevant to the discussion at hand.
מורגש שהאגו, שבדרך כלל זוכה למקום של כבוד בהמלצות על כיצד להצליח, דווקא די מוצנע כאן. כך גם בהמלצה הרביעית, לשתף:
The way to function in a connected world is to share without thinking about what you will get in return. It is to share without worrying about so-called “free-riders” or people taking advantage of your work.
In a connected world, you want to be needed and wanted. This will, over time, cause resources to be sent to you, not as a reward for some piece of work, but because people will want to send you stuff to help you to be even more valuable to them.
המאמר איננו מתיימר להיות סקירה אקדמית, או ניתוח מקיף של נושא ההתנהגות בסביבה המתוקשבת. אבל ב-1200 המילים של המאמר דאונס מצליח לתאר בבהירות, ובצורה מאד משכנעת, את תפיסת העולם שעומדת בבסיס הנכונות להיות חלק מהבלוגוספירה החינוכית. מגיע לו תודה.
תוויות: בלוגים, המלצות
