« לדף הראשי | גם אני רוצה משחק מחשב חינוכי » | בנצחון הזה אין מפסידים » | גם עיצוב הוא חלק מכתיבה » | שליטה בדרכי נועם היא עדיין שליטה » | המיידיות איננה תמיד יתרון » | לא שמענו את זה כבר פעם ... או פעמיים? » | גם הדוממים משמיעים קול » | על חידושים, ועל התלהבות יתר מהם » | האם רצוי לקרוא לילדים לפני השינה? » | כמה הרהורים לקראת סיום שנת הלימודים » 

יום שני, 16 ביוני 2008 

השקיפות שבכתיבה לבלוג

הבלוג של רונית נחמיה עוסק בניהול ידע במערכות חינוך. רונית מרבה לדווח על התהליכים שהיא יוזמת ומלווה בתחום הזה במסגרת עבודתה בבתי הספר של לוד. לפני מספר ימים היא כתבה על מספר היבטים של תהליך שיתוף ההידע שנרקם אצל המורים אותם היא מדריכה. בעקבות הדיווח הזה שאלתי מספר שאלות, ובמאמרון החדש אתמול רונית משיבה לשאלות האלו.

חשוב לי להדגיש (אם כי, נדמה לי שזה היה ברור לרונית) שהשאלות שלי נובעות מתוך רצון ללמוד יותר, ולא מתוך כוונה להצביע על כשלים או על נקודות תורפה בעבודה שלה. אני משוכנע שהתובנות של תהליך ניהול הידע שרונית מובילה בבתי הספר בהם היא מדריכה תקפות לבתי ספר אחרים, וחשוב לכולנו ללמוד מהנסיון שנצבר שם. (במהלך המאמרון הזה אצטט מהבלוג של רונית, אבל אני כמובן ממליץ לקרוא את הדברים בבלוג שלה – וגם להגיב, ולשאול שאלות נוספות, שם.)

בסך הכל שאלתי שתי שאלות – אחת כללית, ואחת ממוקדת יותר. רונית ציינה ששיתוף בידע הופך להיות "אורח חיים" אצל המורים בבתי הספר, ואני ביקשתי לדעת יותר בהרחבה כיצד הדבר הזה בא לידי ביטוי. במאמרון החדש רונית מסבירה שקיומו של מאגר פנים בית-ספרי של פרטי הוראה יוצר שיתוף פעולה פורה. היא מציינת, למשל, שקודם לעריכת חיפושים עבור חומרי למידה ברשת האינטרנט, המורים מעיינים במאגר הידע של בית הספר. היא כותבת:
בכל סביבה בית ספרית יש קרוב ל- 1000 פריטים מחומרי בית הספר- זהו "מאגר ההתנסויות המועילות" שלו.
הדיווח הזה בהחלט מעודד, ומנסיון אני יכול להעיד שהנכונות לתרום למאגר פריטים, וגם להעזר בו, איננה דבר מובן מאליו. מהדיווח של רונית יש טעם של עוד – חשוב לנו ללמוד כיצד נבנה תרבות השיתוף הזה.
השאלה השנייה שלי נבעה מהתחושה שעם כל החיוב שבשיתוף ובפתיחות, יש מצבים שבהם התכונות האלו אינן בהכרח רצויות. במאמרון המקורי רונית מדווחת על השימוש במסמכים משותפים (באמצעות המסמכים של גוגל) בהכנת הערכות על התלמידים. היא כותבת שמורים רבים כבר הכירו את השימוש במסמכים משותפים ומעדכנים את ההערכות של התלמידים באמצעות הכלי הזה.

במקרה הזה התעניינתי לדעת קצת על התהליך של הכנת ההערכות. אני יכול לתאר לעצמי שהכנה משותפת של הערכה יוצרת תמונה שלמה יותר אודות התלמיד, אבל מצד שני קיים חשש של תופעת העדר – מורים שלהם אולי דעה שונה מאשר הרוב אודות ילד מסויים אולי יושפעו מהתמונה הכללית שמצטיירת על גבי אותו קובץ משותף. התעניינתי לדעת אם מצב כזה מתרחש בהכנת ההערכות, או האם באמצעות המסמך המשותף המורים מצליחים לקבל (וליצור) תמונה מהימנה על התלמיד. רונית השיבה שתהליך הכנת ההערכות עוד בתחילת הדרך ...
וקצת קשה לאפיין את התהליך. כרגע מרבית המורות מזינות מידע שיש להם על התלמידים, אך חשוב לציין שבשיחותיי עם מנהלת בית הספר היא מציינת שפרטים רבים שלפני כן אולי לא היו ידועים לצוות המורים המקצועי נחשף בפניהם. אם זה מצב כללי בבית או מצב חברתי, אם זה קשיים במקצועות שהן אינן מלמדות שלעיתים משליכים על מקצועות אחרים.

בעצם כעת יש גם למורה מקצועי ובעיקר למחנך הכיתה תמונת מצב עדכנית על התלמיד בכל תחומי הדעת. התמונה כמובן מהימנה יותר.
עלי להודות שהתשובה הזאת של רונית מאד מעודדת. נדמה לי שאנחנו רואים כאן שימוש נבון מאד בכלי שמורים בבתי ספר אחרים מכירים, אבל מתרשמים שהוא איננו יותר מאשר משחק נחמד.

רונית אמנם השיבה לשאלות שלי בבלוג שלה. לאור זה, אולי לא היתה סיבה להביא את דבריה כאן, אלא פשוט לקשר אל דבריה. אבל בנוסף לתשובות המעודדות שקיבלתי לשאלות שלי, מתרחש כאן דבר נוסף שחשוב מאד, לדעתי, להדגיש. העקרונות של ניהול ידע משתקפים לא רק בעבודה של רונית כמדריכה בבתי הספר אלא גם בשקיפות במאמרונים שהיא כותבת. היא פותחת עבורנו צוהר שדרכו כולנו יכולים ללמוד מהנסיון של אחרים. כן ירבו.

תוויות: ,

תודה תודה על המילים החמות.
אתם מוזמנים לעקוב אחר המשך הבלו שלי ולהעיר הערות.
כל טוב
רונית נחמיה

הוסף תגובה

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates