דייוויד וורליק איננו זקוק לאישורים ממני. במשך השנים הוא תרם רבות לתקשוב החינוכי. בין היתר הוא חלוץ בתחום האוריינויות החדשות, והשימוש בבלוגים בחינוך, ובנוסף, הוא גם בנה מספר כלים שזוכים לשימוש נרחב בבתי ספר. אני קורא קבוע של הבלוג שלו. עם זאת, לעתים די קרובות אני חש שהוא מתלהב יתר על המידה מכלים ומהתפתחויות בעולם התקשוב. מידה גדולה יותר של ספקנות כלפי החדש לא היתה מזיקה לו. אבל דווקא בגלל הביקורת שלי כלפיו, כאשר אני מסכים איתו ראוי שאציין זאת.
עד לפני כמה שבועות, במערכת הבלוגים שוורליק בנה ומתחזק,
Class Blogmeister, היה רק עורך טקסטואלי פשוט שלא אישפר עיצוב של מסמכים מבחינת גודל וצבע הגופן, ועוד.
השבוע וורליק מדווח שהוא הוסיף מרכיב WYSIWYG לתוך העורך הזה, כך שעכשיו התלמידים שמשתמשים במערכת הזאת יכולים לעצב את המאמרונים שלהם בצורה מאד דומה לעיצוב שהם מכירים בוורד.
וורליק מדווח שעל פי רוב התוספת הזאת זכתה לשבחים מהמורים שמשתמשים ב-Class Blogmeister, אבל הוא מציין שמספר מורים אחרים היו בדעה אחרת:
They felt that giving students access to bold, resizing, indenting, and COLORING of text would distract the students from the communication. Learners would spend more time playing with the look of their blog entries, and less time with the wording — and I think that this objection is well founded.
כמו וורליק, אני יכול להבין את המורים האלה – הרי העיקר הוא המילים, ולא העיצוב. אבל כמו וורליק, אני גם חושב שהרחבת האפשרויות העיצוביות רצוייה ואפילו נחוצה. המילים הם אולי התשתית של כל כתיבה, אבל היום כתיבה היא הרבה יותר מאשר רק מילים על נייר, שחור על לבן. אם מילים מנסות לשכנע, אז חלק מאותו שכנוע הוא העיצוב, הדרך שבה אנחנו מגישים את מה שאנחנו כותבים. ואם יש ברשותנו היום אמצעים שמאפשרים לנו לעצב את הטקסט, אין סיבה שלא ננצל אותם.
וורליק מודע לכך שאמצעי העריכה שהוא הוסיף למערכת הבלוגים שלו יכילים להסיט תלמידים מהמילים שהם עדיין העיקר של הכתיבה. (דווקא סביר להניח שכל תלמיד שמשתמש בוורד מכיר אמצעי עיצוב רבים, ושואל את עצמו למה אלה אינם במערכת הבלוגים שבשימוש הכיתה שלו.) הוא מציע דרך די פשוטה (וכלל לא מקורית) לעזור להם לצמצם את הזמן שהם יבזבזו על "עריכות" מיותרות: לתת להם לבדוק את האפשרויות החדשות. הוא כותב:
It’s ok if students turn a line in their blog to pink, as long as they can convincingly answer the question you ask nearly every day, “Why did you use pink for that line? How did that improve the communication of your ideas?”
יש בערך 15 תגובות למאמרון שבו וורליק מדווח על התוספת למערכת הבלוגים שלו. המגיב הראשון שואל שאלה מאד פשוטה:
When in the “real world” would students ever do writing where they didn’t have the option of text formatting?
אכן, יתכן שהיום בית הספר הוא המקום היחיד שבו תלמידים פוגשים טקסטים שאינם מעוצבים, או מתבקשים להכין כאלה. מגיב נוסף מעיר שבני נוער:
understand that the look of words can add to meaning, impact, and understanding. They need to be able to know how to write well in this medium, at a very early age.
עם כל אהבתי למילה הפשוטה, הלא מעוצבת, על הנייר (ועל הצג), אין ספק שהיום עלינו להתייחס לכתיבה כיותר מרק זה, וטוב שתלמידים מקבלים את האפשרות להביע את עצמם באמצעות עיצוב הטקסטים שהם מכינים.
תוויות: בלוגים, כתיבה
אמנם עברו 6 שנים מהפוסט שלכם, אבל נראה שהוא עדיין אקטואלי.
אני חושב שהפוסט הבא, אמנם באנגלית, ייסייע מאוד למורים שבינינו שרוצים לעשות בלוג
www.buildyourownblog.net/blog/class-blog/
נשלח ע"י:
עמרם | 10 דצמבר, 2014 12:43