ב-Education Week של השבוע מופיע
דיווח על ממצאי מחקר על האפקטיביות של תוכנות לשיפור ביצועי תלמידים בקריאה ובמתמטיקה. מדובר במחקר שנערך מטעם משרד החינוך הפדראלי של ארה"ב. אפשר להגיד שהתוצאות אינן מעודדות. לפי הדיווח:
For the second year in a row, a controversial $14.4 million federal study testing the effectiveness of reading and math software programs has found few significant learning differences between students who used the technology and those taught using other methods.
לא רק שכמעט אין הבדלים משמעותיים בין הישגי התלמידים שנעזרו בטכנולוגיה לעומת אלה שלמדו בלעדיה – הממצאים האלה דומים מאד לממצאים של מחקר דומה שנערך לפני שנה. עורכי המחקר קיוו שאולי הפעם, לפחות אצל תלמידים שלומדים אצל מורים שכבר מכירים את התוכנות, הממצאים יהיו מעודדים יותר. אבל אפילו במקרה הזה כמעט לא נמצאו שיפורים.
לא כולם מקבלים את תוצאות המחקר כחד משמעיות. יש מבקרים שמצביעים על ליקויים במתודולוגיה, למשל. אחרים טוענים שלא נבדקו מספיק בתי ספר. סילביה מרטינז איננה מבקרת את המתודולוגיה. היא מסתכלת על המחקר מזווית שונה, וחשובה, מאד. מרטינז בכלל איננה מופתעת מהממצאים, אבל לא מפני שהיא מוצאת פגמים בשיטות המחקר. מבחינתה, היה מובן מאליו שיגלו שהתוכנות שנבדקו אינן מסייעות ללמידה.
היא כותבת:
All of these software packages promise to improve student scores in reading and math. But as endless research has proven, drilling kids for tests doesn’t result in significant test score improvement, and has negative long-term results in what students actually retain. It doesn’t matter if we drill more efficiently with expensive software. Doing things that don’t work DOESN’T WORK. How much simpler can this be? As I said last year, the headlines SHOULD read, “Bad Educational Practice Proved Ineffective, Again!”
אבל אין זה אומר שהיא איננה מודאגת. היא מאד חוששת שפרסום ממצאי המחקר יגרום לאנשים לחשוב שהתקשוב בחינוך בכללותו מיותר:
... this will have a chilling effect on creative uses of software. To me, they are as different as zebras and baseballs, but all get lumped together under the banner of educational technology.
Now, every time we talk about kids doing interesting stuff that involves a computer, we’ll get hit with this. Making movies, programming, blogging, collaboration, projects, kids making games, exploring virtual worlds, GIS, Google Earth? What are you thinking, haven’t you heard? Educational Technology Doesn’t Work.
לצערי, אני חושש שהיא צודקת. וזה רק ממחיש שכאשר אנחנו מדברים על טכנולוגיה חינוכית עלינו להבהיר טוב יותר למה אנחנו מתכוונים.
תוויות: דוחות, טכנולוגיה
שלום ג'יי-
קצת היסטוריה-
הפוסט הזה החזיר אותי בהינף קולמוס 25 שנה אחורנית, לתקופת מערכות תוא"ם (תרגול ואבחון באמצעות מחשב) מבית מט"ח. גם מערכת זאת, ששווקה בממון רב, הבטיחה גדולות ונצורות למערכת החינוך בישובי הפריפריה, וההבטחה הגדולה נגוזה, יחד עם הכסף הגדול ששולם עבורה .
כמקובל, טוען אבי השיטה שהכישלון הוא של מערכת החינוך, ולא של הדרך אותה הוא הוביל-
http://www.education.gov.il/tochniyot_Limudim/halacha/luis_osin.htm
כאנטיתזה (ההיתי אז מנהל בית ספר יסודי באופקים),יצרתי באותם שנים את "צב-צבר" (המבוסס על שפת הלוגו)-
http://www.edu-negev.gov.il/logo/
את הכלי המקורי יצרתי על מערכת PDP 11 (http://en.wikipedia.org/wiki/PDP-11 )שהוחבאה מתחת למערכות התירגול (מדובר על הימים שלפני הופעת המחשבים תואמי IBM), והפצתי אותה חינם לכל מי שהיה מעוניין בשילוב אחר של המחשבים בהוראה.
מנצל את ההזדמנות להזכיר חלוץ נוסף מאותם ימים - ד"ר צביקה מרום, מנכ"ל חברת באטמ-
http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3244822,00.html
שלמרות היותו כבר אז איש עסקים, עסק בפיתוח הכלים הפתוחים הראשונים בעברית למערכת החינוך על אותה מערכת – קל-כתב, קל-חשב וקל-דע, מעבד תמלילים, גיליון אלקטרוני ובסיס נתונים, כלים שיחד עם "צב צבר" הציגו כבר אז דרך אחרת לשילוב המחשב בהוראה.
אלישע
נשלח ע"י:
אנונימי | 27 מרץ, 2009 10:43
תודה לאלישע על ההערות ההיסטוריות. לא פעם אני כותב כאן שלרבים מהפעילים בתחום התקשוב החינוכי חסר רקע בהיסטוריה של החינוך, ולכן הם חושבים שהרעיונות החינוכיים שלהם מקוריים, למרות שרבים וטובים הביעו רעיונות דומים הרבה לפניהם. לצערי, העדר הראייה ההיסטורית הזאת יוצר דלות רעיונית.
אבל גם בתוך התקשוב החינוכי עצמו יש כאלה שמשוכנעים שלא היה דבר כזה לפני Web 2.0, וחבל. יש הרבה שאנחנו יכולים ללמוד מהנסיון של אחרים - במיוחד אם הדגש על יסודות וסטנדרטים יחזירו אותנו לתפיסות דוגמת תוא"ם.
אגב, סילביה מרטינז, שמצוטטת במאמרון הזה, עסקה שנים רבות בלוגו לפני שהיא התחילה לכתוב את הבלוג שלה.
נשלח ע"י:
יענקל | 27 מרץ, 2009 12:29
שלום ג'יי-
מסכים עם כל מה שכתבת.
זאת בדיוק הסיבה מדוע אני חוזר וטוען שאלה ששפר חלקם וזכו להיות בעלי פרספקטיבה היסטורית, מחויבים להביע דעתם על הנעשה בקול רם ובשפה ברורה, גם אם יש בכך משום נטילת סיכונים.
"אין חכם כבעל ניסיון" היא אמירה חכמה, אבל מצד שני גם מחייבת.
אלישע
נשלח ע"י:
אלישע | 28 מרץ, 2009 11:31