אני בוודאי לא היחיד, אבל כבר שנים שאני טוען שחדירת ה-PowerPoint לתוך בית הספר איננה לטובתו של החינוך. אין לי שום רצון להכנס לוויכוח עם אלה שמסבירים שהבעיה שאני מזהה איננה בעיה של הכלי עצמו אלא של השימוש הקלוקל בו – אני בטוח שלפחות במידה מסויימת הם צודקים. הרי הבעיה נובעת בעיקר מהציפייה שתלמידים יכולים להפיק מצגות על נושא שהם בכלל לא חקרו, ומהמחשבה שתוצר יפה ואסתטי הוא סימן לכך שהתלמידים באמת למדו משהו על הנושא שהם מציגים. כאשר מפיקים מצגת ב-PowerPoint קל מדי לקפוץ ישר לשלב של ייצוג ה-"נלמד" מבלי לעבור שום תהליך של למידה של ממש.
מעבר לבעיה המרכזית הזאת יש לי בכל זאת מספר טענות כלפי הכלי, אבל ברור לי שיש בעיות חינוכיות בוערות יותר מאשר מיגור ה-PowerPoint, ועדיף להשקיע מאמצים במאבקים אחרים. עדיף להכיר בכך שהכלי ביסס את מעמדו בחינוך, ובמקום להלחם בו פשוט לנסות להסביר למורים שמקומו הנכון הוא רק בסיום של תהליך הלמידה.
אבל כתבה שהתפרסמה אתמול בקפטן אינטרנט העיר נשכחות, והרגשתי שלא יזיק אם אקדיש כמה שורות לנושא.
לפני תשע שנים העתקתי ושמרתי לעצמי כתבה שהופיעה באתר ZDNet. הכתבה –
Pentagon cracks down on ... PowerPoint דיווחה על פקדוה של הרמטכ"ל האמריקאי של אז. מצוטט בה פקיד בכיר במשרד הבטחון שמסר:
The chairman basically told everyone that we don't need Venetian-blind effects or fancy backdrops. All we need is the information.
בארה"ב המאבק הזה בעליונות המעטפת על התוכן התחילה לפני תשע שנים. עכשיו אותו מאבק מגיע גם אלינו.
מתוך הכתבה בקפטן אינטרנט:
עוזר הרמטכ"ל, אלוף משנה ארז וינר, פרסם בחודש שעבר בכתב העת הצבאי "מערכות" מאמר נוקב בגנות השימוש במצגות. ה"פאוור פוינט", כותב וינר, היא "נקודת חוזק שהפכה לתורפה. האמריקאים כבר הגיעו למסקנה שהשימוש במצגות מרדד את הדיונים ופוגע בחשיבה. בצה"ל עדיין מכורים לכלי הזה ומשלמים על כך מחיר יקר".
דבריו של אל"מ וינר יכולים לשמש מופת גם למערכת החינוך. הוא כותב שהשימוש במצגות נרחב ביותר, אבל:
ככל שהגרפיקה יפה יותר כך רואים במציג מרצה מוכשר יותר. אינני רוצה להיחשב כמי שמאשים את הש"ג אבל לדעתי השימוש במצגות השטיח את רמת הדיונים ואת עומק הלימודים.
ואם צה"ל יכול להפסיק להסתנוור מאורו הנוצץ של ה-PowerPoint, יש תקווה שזה יכול לקרות גם במערכת החינוך.
תוויות: PPT
