« לדף הראשי | צמצום הציפיות » | השיבוש משתבש? » | מילה (על פי רוב) טובה » | בסך הכל, עוד נביחה ... אבל לא מיותרת » | משום מה, זה איננו מפתיע » | קצת פרספקטיבה לקיטורים שלי » | מעבר לקלישאות » | הבחנה דקה, אך משמעותית » | קשה להשתחרר מהמונח הזה » | שתי הפיכות - אחת סתמית, ואחת משמעותית » 

יום שלישי, 11 ביוני 2013 

דווקא יש חוקים נגד העסקת ילדים

הפעם אחרוג קצת מהנגיעה הכמעט בלעדית של הבלוג הזה בתקשוב. עם זאת, נדמה לי שגם הנושא הזה קשור לתקשוב, ואפילו יותר מרק טיפה. יכול להיות גם שהעובדה שאני רואה לנכון לכתוב כאן על נושאים "כלל חינוכיים" ולא רק על התקשוב מעידה על כך שהתקשוב סוף סוף נתפס כחלק בלתי נפרד מהחינוך, כך שאין טעם להתייחס אליו כסוגיה נפרדת.

תלמידים במדינת ניו יורק, כמו התלמידים של מדינות רבות בארה"ב, רוויים במבחנים. מורים והורים רבים מדווחים שבמהלך שנת הלימודים, ובמיוחד לקראת סיומה, שעות שיעור רבות מוקדשות למבחנים. בלי להתייחס לכדאיות של המבחנים האלה או לערכם הלימודי (אני מניח שדעתי מוכרת), הכנת המבחנים דורשת זמן ומאמץ. בגלל המשקל הגדול שהמדינות מייחסות להן, אפשר להבין שיש צורך לבדוק את המבחנים לפני שהם מופעלים בשטח ולפני שסומכים על תוצאותיהם כמהימנות. ההכנה הזאת מתבצעת באמצעות "מבחני שדה" (field tests). נדמה לי שגם מי שמתנגד לתרבות המבחנים מבין שיש הגיון מסויים במבחני השדה האלה. הרי אם לא בודקים אם מבחן זה או אחר אכן בודק את מה שהוא אמור לבדוק, אין בו שום טעם. אם המערכת מתעקשת על מבחנים סטנדרטיים, יש כנראה צורך במבחני שדה.

במאמרון מחודש מאי לפני שנה כריס סירון, הורה בניו יורק שכותב בלוג שנלחם בתרבות המבחנים, תיאר את החודש האחרון של שנת הלימודים של התלמידים בניו יורק:
Parents of New York State, so you thought the testing madness is over for our children in grades 3-8. Not so.

Students in grades 4 and 8 will be taking their NYS Science Assessments over the next two weeks....

NYSED with its partner Pearson, will also [be] conducting field testing of ELA and math questions during the week of June 5-12. Some schools will be taking field tests in science as well.
סירון ציין שסביר להניח שמשרד החינוך של ניו יורק וחברת פירסון לא פרסמו את תאריכי מבחני השדה כמו שנהוג לעשות עם תאריכי המבחנים הסטנדרטיים מפני שהם ניחשו שהורים רבים יתנגדו לאובדן של עוד שעות לימוד לטובת מבחנים נוספים. כמו-כן, הוא כתב שהתלמידים התרגלו כל כך לעוד ועוד מבחנים עד שהם בוודאי לא חשבו שהמבחנים האלה שונים מאחרים, ולכן הם לא דיווחו עליהם להוריהם.

מעניין להוסיף שסירון כתב שבשנת 2012 חברת פירסון ומשרד החינוך של ניו יורק דיווחו שהשאלות של מבחני השדה שולבו לתוך המבחנים ה-"אמיתיים". דווקא בגלל זה המבחנים ארכו יותר זמן מאשר בשנים קודמות. זאת ועוד: הוא הוסיף שבעבר בפירסון הגיעו למסקנה שכאשר מבחני השדה נערכים בנפרד התלמידים מבינים שלא מדובר במבחן "אמיתי" ולכן הם אינם משקיעים בהם מספיק מאמץ, וקשה להפיק מהם תועלת. לאור כל זה אולי טיפה מוזר, אבל בשנת 2012 נערכו לא רק כחלק מהמבחנים הסטנדרטיים, אלא באופן נפרד. וכך גם השנה: לפני חודש סירון דיווח שמשרד החינוך של ניו יורק ופירסון שוב עורכים מבחני שדה נפרדים, ואלה שוב נערכים לקראת סיום שנת הלימודים, אחרי שהתלמידים כבר עברו מערך שלם של מבחנים סטנדרטיים.

אבל השנה יש הורים שמגיבים בצורה מקורית ביותר. הם טוענים שבעצם, הילדים שמשתתפים במבחני השדה אינם אלא שפני נסיון בפיתוח של מוצר, ולכן מן הראוי שהם יקבלו שכר על עבודתם. בהודעה לעיתונות נכתב:
Concerned parents, who wonder why it should be assumed that their children would serve as uncompensated research subjects in a commercial R & D product development process, have drawn up a bill, payable to the people of New York State, for the creator of the stand-alone field tests, Pearson LLC.
לא מדובר בסכום מזערי. באמצעות מספר חישובים ההורים הגיעו לסכום מכובד ביותר (כדאי לעיין ב-"חשבונית"):
To arrive at a “Balance Due” of $37,991,452, parents calculated the value of their children’s free labor, including the opportunity costs of lost instructional time and resources, and added these to the real costs to schools of administering the June tests.
ההורים טוענים שמדינת ניו יורק מעמידה את תלמידי המדינה לרשות חברה פרטית שבצורה הזאת חוסכת כסף רב מעלויות המחקר ופיתוח שלה. הרי במקום שהחברה הפרטית תשלם למדינת ניו יורק על השירות שילדיהם (לפי חישובי ההורים, יותר מ-430,000 תלמידים) נותנים לה, היא מקבלת את עבודתם בחינם, וגם איננה משלמת מס על העבודה הזאת.

אני בטוח שאף הורה איננו משלה את עצמו שחברת פירסון, בין המו"לים הגדולים ביותר של ספרי לימוד, שהיום חודרת גם לתוך התקשוב החינוכי, תשלם להם משהו. ובכל זאת, מדובר במחאה נהדרת, מחאה שמבליטה את הקשר ההדוק בין השוק הפרטי לבין הממשל, וחושפת את ההשפעה ההרסנית של השוק הפרטי על החינוך הציבורי.

תוויות:

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates