דווקא יש חוקים נגד העסקת ילדים
תוויות: מבחנים
תלמידים במדינת ניו יורק, כמו התלמידים של מדינות רבות בארה"ב, רוויים במבחנים. מורים והורים רבים מדווחים שבמהלך שנת הלימודים, ובמיוחד לקראת סיומה, שעות שיעור רבות מוקדשות למבחנים. בלי להתייחס לכדאיות של המבחנים האלה או לערכם הלימודי (אני מניח שדעתי מוכרת), הכנת המבחנים דורשת זמן ומאמץ. בגלל המשקל הגדול שהמדינות מייחסות להן, אפשר להבין שיש צורך לבדוק את המבחנים לפני שהם מופעלים בשטח ולפני שסומכים על תוצאותיהם כמהימנות. ההכנה הזאת מתבצעת באמצעות "מבחני שדה" (field tests). נדמה לי שגם מי שמתנגד לתרבות המבחנים מבין שיש הגיון מסויים במבחני השדה האלה. הרי אם לא בודקים אם מבחן זה או אחר אכן בודק את מה שהוא אמור לבדוק, אין בו שום טעם. אם המערכת מתעקשת על מבחנים סטנדרטיים, יש כנראה צורך במבחני שדה.
במאמרון מחודש מאי לפני שנה כריס סירון, הורה בניו יורק שכותב בלוג שנלחם בתרבות המבחנים, תיאר את החודש האחרון של שנת הלימודים של התלמידים בניו יורק:
Students in grades 4 and 8 will be taking their NYS Science Assessments over the next two weeks....
NYSED with its partner Pearson, will also [be] conducting field testing of ELA and math questions during the week of June 5-12. Some schools will be taking field tests in science as well.
מעניין להוסיף שסירון כתב שבשנת 2012 חברת פירסון ומשרד החינוך של ניו יורק דיווחו שהשאלות של מבחני השדה שולבו לתוך המבחנים ה-"אמיתיים". דווקא בגלל זה המבחנים ארכו יותר זמן מאשר בשנים קודמות. זאת ועוד: הוא הוסיף שבעבר בפירסון הגיעו למסקנה שכאשר מבחני השדה נערכים בנפרד התלמידים מבינים שלא מדובר במבחן "אמיתי" ולכן הם אינם משקיעים בהם מספיק מאמץ, וקשה להפיק מהם תועלת. לאור כל זה אולי טיפה מוזר, אבל בשנת 2012 נערכו לא רק כחלק מהמבחנים הסטנדרטיים, אלא באופן נפרד. וכך גם השנה: לפני חודש סירון דיווח שמשרד החינוך של ניו יורק ופירסון שוב עורכים מבחני שדה נפרדים, ואלה שוב נערכים לקראת סיום שנת הלימודים, אחרי שהתלמידים כבר עברו מערך שלם של מבחנים סטנדרטיים.
אבל השנה יש הורים שמגיבים בצורה מקורית ביותר. הם טוענים שבעצם, הילדים שמשתתפים במבחני השדה אינם אלא שפני נסיון בפיתוח של מוצר, ולכן מן הראוי שהם יקבלו שכר על עבודתם. בהודעה לעיתונות נכתב:
אני בטוח שאף הורה איננו משלה את עצמו שחברת פירסון, בין המו"לים הגדולים ביותר של ספרי לימוד, שהיום חודרת גם לתוך התקשוב החינוכי, תשלם להם משהו. ובכל זאת, מדובר במחאה נהדרת, מחאה שמבליטה את הקשר ההדוק בין השוק הפרטי לבין הממשל, וחושפת את ההשפעה ההרסנית של השוק הפרטי על החינוך הציבורי.