« לדף הראשי | ושוב על הכתיבה ביד ... אבל לא רק » | הסכנה שבמניעה » | ממש בחצר האחורית שלנו » | תמיד נעים לפרגן » | אלו השתמעויות יש כאן לחינוך? » | דיאלוג בהרצאות לא בדיוק הולך » | אוי, כמה שאני רוצה להסכים! » | לא כל כלי של ווב 2.0 בהכרח מתאים לחינוך » | האם ה-miscellany הוא סכנה לחינוך? » | עולם (רשתי) קטן? » 

יום רביעי, 30 במאי 2007 

עוד ארוכה הדרך

כבר מספר פעמים ציינתי כאן שלדעתי טרי פרידמן הוא בין הבלוגרים המעניינים ביותר מבין אלה שעוסקים בשילוב האינטרנט בתהליך הלמידה. פרידמן מדגיש, שוב ושוב, שהטכנולוגיה משנית ללמידה. לפי תפיסתו, אין טעם בטכנולוגיה לשמה, אלא ככלי שמקדם למידה משמעותית. השבוע, ב-Techlearning blog, פרידמן כותב שנכון להיום, כלי ה-Web 2.0 רחוקים מלהיות משולבים באופן מעמיק לתוך תהליכי הלמידה שמתרחשים בתוך בתי ספר. אין בקביעה כזאת, כמובן, שום הפתעה. נדמה לי שהמצב הזה נהיר לכולם. אבל פרידמן מבקש לבדוק כיצד אפשר להגיע מהמצב הנוכחי למצב שבו הכלים האלה באמת יהיו משולבים בלמידה.

פרידמן מונה חמש נקודות שבהן לדעתו יש להתמקד כדי לקדם את שילוב הכלים האלה בחינוך.

קודם כל, הוא ממליץ להתעלם מאלה שמתנגדים לשילוב הטכנולוגיות האלו בבית הספר. לדעתו, ויכוחים עם מורים כאלה הם ויכוחי סרק ובזבוז משאבים. במקום זה, יש צורך להתמקד באלה שמביעים התעניינות.

שנית, הוא מציין שהכלים עצמם עדיין אינם בשלים לשילוב לתוך בתי הספר, ולכן דרוש פיתוח נוסף. פרידמן מדגיש שהמורה הממוצע לא ישתמש במספר רב של כלים, כאשר כל אחד ממלא תפקיד אחר. אולי זה מתאים לחלוצי השימוש בכלים האלה, אבל רוב המורים ירצו חבילה מאוחדת של כלים שתענה על מלוא הצרכים.

שלישית, יש צורך להראות למורה מן השורה כיצד הכלים האלה יכולים לעזור לו להשיג את יעדי ההוראה שלו. אין זה מספיק להגיד "הנה כלי כייפי". צריך להראות התחברות ברורה ללמידה הקשורה לתכנית הלימודים.

רביעית, הוא טוען שכדאי לשכוח מהטענה שקיים פער דיגיטאלי בין הדורות, כאשר דור שלא גדל עם הכלים האלה לא יוכל לאמץ את השימוש היעיל והנבון בהם. פרידמן טוען שגישה שאומרת שהדור הצעיר יבין כיצד להשתמש בכלים האלה בזכות גילו בלבד אינה אלא דרך להתחמק מהתמודדות אמיתית עם שאלות של כיצד לשלב את הכלים האלה בלמידה.

ואחרון, לדעת פרידמן, חשוב להראות כיצד, מחוץ לבתי הספר, הכלים האלה נעשים לחלק אינטגראלי של חיי היום-יום של החברה הסובבת. בדרך הזאת, אפשר יהיה לשכנע את בתי הספר שהקניית השימוש בכלים האלה הוא חלק מתפקידם. לדעתו, אם בתי הספר יבינו זאת, הנכונות לשלב כלי Web 2.0 לתוך הלמידה תגבר.

אינני בטוח שאני מסכים עם כל הנקודות האלו. נדמה לי שהנקודה השנייה בעייתית במיוחד. הרי תמיד יהיו כלים חדשים, וקשה לדמיין רגע מסויים שבו פתאום מישהו יבין ש-"עכשיו" הכלים בשלים לשילוב בבתי הספר. בדרך הזאת, נדמה לי, תמיד נדחה את "הרגע הנכון". אולי חשוב יותר, פרידמן מתמקד בשאלה של כיצד הכלים האלה יכולים לעזור להשיג את המטרות החינוכיות של היום, ולא בשינוי שהכלים האלה יכולים לחולל במטרות עצמן. ובכל זאת, אנחנו זקוקים ליכולות המיפוי של פרידמן כדי שנוכל להערך לעבודה הרבה שעוד לפנינו.

תוויות: ,

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates