« לדף הראשי | האם ספר הלימוד הדיגיטאלי ישנה את הלמידה? » | מלמדים סקרנות? » | רחוק מלהיות משועבד » | רשתיות יש ... אבל היכן החינוך? » | דווקא בגלל הלוח? » | הכיוון ברור » | הפעם, המחשב לא כל כך אשם » | מאז ... ואולי שוב היום » | אולי מדובר ביהירות מוצדקת » | אל תהסס להראות היסוס » 

יום שלישי, 11 באוגוסט 2009 

נו, לא מספיק כבר עם ספרי הלימוד?

גם ג'ודי בראק (ואני בטוח שגם עוד בלוגרים לא מעטים) הגיבה לכתבה בניו יורק טיימס שעליה כתבתי אתמול. לדעת בראק, ספרי לימוד דיגיטאליים מצמצמים את שפע המידע שהרשת יכולה להציע לתלמידים. אני מניח שבראק מעדיפה ספרי לימוד דיגיטאליים על גבי מודפסים, אבל בעיניה כל ספר, אם מודפס או אם דיגיטאלי, מגביל את הגישה לעושר האדיר של מידע שנמצא ברשת, מעבר לספר:
The school/publisher mindset is to serve up subjects in little boxes: standards, textbook chapters, curricula, etc. So, the challenge for the usual edu suspects has been to keep the stuff students use in those boxes while somehow making the tools youngsters use to access them digital.
הניסוח של בראק רומז על כך שהיא חושדת שהמו"לים ומערכות החינוך קושרים קשר על מנת למנוע מתלמידים להגיע למידע שנמצא מעבר לספרים. גם אם הספר הוא דיגיטאלי, הוא עדיין מגביל.

צר לי לאכזב את בראק, אבל האמת היא שפשוט אין שום אפשרות אחרת. כל צעד שהוא פחות מהסרת כל המחיצות והצהרה כללית של "זיל גמור" בהכרח מגביל את התלמיד. לפני בערך שנה וחצי ציטטתי כאן מהמבוא ל-"מחברת הזהב" של דוריס לסינג בו היא כותבת שכל מערכת חינוכית, בהיותה נציגה של תרבות כלשהי, מכוונת ומגבילה. בעיני לסינג זה איננו דבר חיובי, אבל הוא בלתי-נמנע. להבדיל מלסינג, נדמה לי שבראק, המצויידת במנה גדושה של אמונה עיוורת ברשת, חושבת שמערכת חינוכית שמתבססת על השימוש ברשת יכולה להיות נקייה מדעות קדומות.

בראק טוענת שרשתות הן המקום הטבעי של מקורות מידע, ולכן הגיוני שלמידה טובה תתרחש האינטרנט. כאשר לוכדים רק חלק מרשת ואורזים אותו בקופסות - בספר לימוד, בשיעור, בתכנית לימודים - הוא מצטמק, ומאבד מערכו. אני מניח שיש מידה של אמת בטענה הזאת, אבל אין זה אומר שקיימת דרך אחרת לגשת אל מקור מידע. גם כאשר ניגשים אליו ברשת עצמה, אי אפשר לראות את התמונה המלאה - אם יש בכלל דבר כזה. בראק מסבירה שמה שמאפיין מקורות מידע שנמצאים ברשת הוא ההקשר:
Online networks of ideas are like critical thinking: they are in context and connect to related ideas.
שוב, עם כל הרצון שלי להסכים, יש כאן אידיאליזציה של הלמידה באמצעות האינטרנט שפשוט איננה קיימת במציאות. הגישה הקונסטרוקטיביסטית גורסת שהלומד מבנה את התובנות של עצמו תוך כדי התמודדות עם העולם סביבו. אבל הגישה הזאת גם מבינה את הצורך בסוגים שונים של תיווך שמסייעים ללמידה. סוג חשוב של תיווך הוא ההדרגתיות - הגשת מידע לתלמיד בהתאם ליכולותיו ולידיעותיו הקודמות. כאשר בראק מסיר את התיווך הזה בשם הגישה החופשית למקורות מידע היא איננה בהכרח מסייעת ללמידה.

וכזכור, לא ברור שהרשת הבלתי-מוגבלת שמהווה מקור מידע לתלמידים שעליה בראק כותבת בכלל אפשרית. בראק מביאה שלוש דוגמאות של אתרים - רשתות שלדעתה ממחישות את העושר שמחכה למי שפוגש מקורות בסביבתם הטבעית. לפי הבדיקה שלי, כולן סובלות מבעיות של הקשר לקוי – לא בגלל פגמים באתרים עצמם, אלא מפני שהם אינם יכולים להקיף את כל היבטי הנושא שהם מבקשים להציג. אתר אחד - Astronomy Picture of the Day - מכיל קישורים רבים לחומר העשרה על הצילום שכל יום מתחלף בו. אבל אף על פי שהקישורים מובילים להעשרה, כמעט אין קישורים להסברים בסיסיים על היקום או על גרמי השמיים, מידע שבלעדיו תלמיד יתקשה להבין על מה הוא מסתכל. התלמיד שצולל לתוך הצילומים הנהדרים באתר הזה עשוי לצאת נפעם, אבל לא מושכל.

מדובר בבעיה מבנית, ולא בליקוי בעיצוב של אתר זה או אחר. אתר שירשת של סנונית, למשל, הוא אתר נהדר (ואחד האתרים החינוכיים הוותיקים בעברית). האתר מגיש לגולש שירים של משוררים ישראליים מהדור הנוכחי, ושל מספר משוררים ותיקים יותר כמו נתן יונתן ונתן זך. אפשר ללמוד הרבה על המשוררים שבאתר, אבל אפילו מי שיעמיק באתר לא ילמד על ביאליק, או על הקשר של המשוררים המוצגים באתר לשירתו של ביאליק. אין זה בגלל פגם של האתר – הוא פשוט לא מתיימר להקיף את מלוא השירה העברית, אלא לטפל בשירה חדשה בלבד. על מנת להבין את הקשר של המשוררים האלה לדור שקדם להם תלמיד זקוק לתיווך של מורה שיוכל להשלים את ההקשר ההיסטורי. בראק, השבויה בקסמי הרשת, מניחה שההקשר גלוי ומובן לכל, ולכן אתרים "מלמדים" טוב יותר מספרים. אין לי אהבה מיוחדת לספרי לימוד (נדמה לי שציינתי זאת כבר מספר פעמים) אבל יש לי הרבה יותר הערכה כלפי מורים וכותבי ספרי לימוד שמעיזים להתמודד עם הבעיה של הקשר ושל העדר האפשרות להמנע מסובייקטיביות, מאשר כלפי אלה שסבורים שהאינטרנט מהווה סביבה לימודית שאיננה זקוקה לתיווך, ושחושבים שהגישה החופשית אליו תוביל בהכרח ללמידה.

תוויות: ,

קישורים להודעה הזאת

הוסף קישור

מי אני?

  • אני יענקל
  • אני כבר בעסק הזה שנים די רבות. מדי פעם אני אפילו רואה הצלחות. יש כלים שמעוררים תאבון חינוכי, ונוצר רצון עז לבחון אותם. אך לא פעם המציאות היא שצריכים ללמוד כיצד ללמוד לפני שאפשר ליישם את ההבטחה של הכלים האלה.
    ההרהורים האלה הם נסיון לבחון את היישום הזה.

ארכיון




Powered by Blogger
and Blogger Templates