נו, לא מספיק כבר עם ספרי הלימוד?
תוויות: דיגיטאליות, ספרי לימוד
צר לי לאכזב את בראק, אבל האמת היא שפשוט אין שום אפשרות אחרת. כל צעד שהוא פחות מהסרת כל המחיצות והצהרה כללית של "זיל גמור" בהכרח מגביל את התלמיד. לפני בערך שנה וחצי ציטטתי כאן מהמבוא ל-"מחברת הזהב" של דוריס לסינג בו היא כותבת שכל מערכת חינוכית, בהיותה נציגה של תרבות כלשהי, מכוונת ומגבילה. בעיני לסינג זה איננו דבר חיובי, אבל הוא בלתי-נמנע. להבדיל מלסינג, נדמה לי שבראק, המצויידת במנה גדושה של אמונה עיוורת ברשת, חושבת שמערכת חינוכית שמתבססת על השימוש ברשת יכולה להיות נקייה מדעות קדומות.
בראק טוענת שרשתות הן המקום הטבעי של מקורות מידע, ולכן הגיוני שלמידה טובה תתרחש האינטרנט. כאשר לוכדים רק חלק מרשת ואורזים אותו בקופסות - בספר לימוד, בשיעור, בתכנית לימודים - הוא מצטמק, ומאבד מערכו. אני מניח שיש מידה של אמת בטענה הזאת, אבל אין זה אומר שקיימת דרך אחרת לגשת אל מקור מידע. גם כאשר ניגשים אליו ברשת עצמה, אי אפשר לראות את התמונה המלאה - אם יש בכלל דבר כזה. בראק מסבירה שמה שמאפיין מקורות מידע שנמצאים ברשת הוא ההקשר:
וכזכור, לא ברור שהרשת הבלתי-מוגבלת שמהווה מקור מידע לתלמידים שעליה בראק כותבת בכלל אפשרית. בראק מביאה שלוש דוגמאות של אתרים - רשתות שלדעתה ממחישות את העושר שמחכה למי שפוגש מקורות בסביבתם הטבעית. לפי הבדיקה שלי, כולן סובלות מבעיות של הקשר לקוי – לא בגלל פגמים באתרים עצמם, אלא מפני שהם אינם יכולים להקיף את כל היבטי הנושא שהם מבקשים להציג. אתר אחד - Astronomy Picture of the Day - מכיל קישורים רבים לחומר העשרה על הצילום שכל יום מתחלף בו. אבל אף על פי שהקישורים מובילים להעשרה, כמעט אין קישורים להסברים בסיסיים על היקום או על גרמי השמיים, מידע שבלעדיו תלמיד יתקשה להבין על מה הוא מסתכל. התלמיד שצולל לתוך הצילומים הנהדרים באתר הזה עשוי לצאת נפעם, אבל לא מושכל.
מדובר בבעיה מבנית, ולא בליקוי בעיצוב של אתר זה או אחר. אתר שירשת של סנונית, למשל, הוא אתר נהדר (ואחד האתרים החינוכיים הוותיקים בעברית). האתר מגיש לגולש שירים של משוררים ישראליים מהדור הנוכחי, ושל מספר משוררים ותיקים יותר כמו נתן יונתן ונתן זך. אפשר ללמוד הרבה על המשוררים שבאתר, אבל אפילו מי שיעמיק באתר לא ילמד על ביאליק, או על הקשר של המשוררים המוצגים באתר לשירתו של ביאליק. אין זה בגלל פגם של האתר – הוא פשוט לא מתיימר להקיף את מלוא השירה העברית, אלא לטפל בשירה חדשה בלבד. על מנת להבין את הקשר של המשוררים האלה לדור שקדם להם תלמיד זקוק לתיווך של מורה שיוכל להשלים את ההקשר ההיסטורי. בראק, השבויה בקסמי הרשת, מניחה שההקשר גלוי ומובן לכל, ולכן אתרים "מלמדים" טוב יותר מספרים. אין לי אהבה מיוחדת לספרי לימוד (נדמה לי שציינתי זאת כבר מספר פעמים) אבל יש לי הרבה יותר הערכה כלפי מורים וכותבי ספרי לימוד שמעיזים להתמודד עם הבעיה של הקשר ושל העדר האפשרות להמנע מסובייקטיביות, מאשר כלפי אלה שסבורים שהאינטרנט מהווה סביבה לימודית שאיננה זקוקה לתיווך, ושחושבים שהגישה החופשית אליו תוביל בהכרח ללמידה.
