אינני מרבה לדווח כאן על פרויקטים בבתי ספר בהם אני מוזמן להציץ. יש לכך כמה סיבות. סיבה אחת היא התחושה שקל מדי לבוא בביקורת כלפי פרויקט כאשר צופים בו מבחוץ. מעטים הן ההתנסויות החינוכיות שההישגים בפועל משתווים לציפיות על הנייר. מה גם, רוב הפרויקטים בהם אני מוזמן לצפות הם בוסר – נסיונות ראשוניים שנבנו על ידי מורים עם מעט מדי זמן הכנה, ועוד פחות זמן לרפלקציה, ובעקבותיה, שכלול. מורים שצריכים להיות מוכנים כל בקר בכיתה בקושי מספיקים לתכנן פרויקטים מתוקשבים איכותיים. לכן, לדעתי אין זה מוצדק לנתח התנסות לימודית לפי אמות מידה של תנאים אופטימאליים.
אבל אם מחליטים לא לדווח על ההתנסויות שנערכים בשטח, אז איננו יוצרים במה שעליה ניתן להציג פרויקטים שהם כן ראויים. אנחנו מונעים את הבדיקה לעומק שתשתית כזאת מאפשרת. בסופו של דבר, המנעות מדיווח עוצרת הצמחה של הצלחות. אין פסול בהבלטת פרויקטים מעניינים, גם כאשר אלה צנועים. בבלוגים רבים באנגלית אני קורא דיווחים על פרויקטים שנראים לי נחותים בהרבה מכמה מהפרויקטים שאני מכיר כאן. ואם מישהו שם מוכן לשבח פרויקטים צנועים כאלה, יש מידה של חוסר הגינות בלשמור בסוד דברים מעניינים שמתרחשים כאן.
וכל זה כמבוא לדיווח על התנסות מעניינת בשילוב של
דלישס בתוך פרויקטים לימודי במחוז חיפה. מדובר ב-
פרויקט של כיתה ו' סביב נושא יוון. מדריכת התקשוב שליוותה את הפרויקט (הכנת חוברת מסלול טיול מידענית) בחרה לשלב בו, בשלב של איסוף המידע על הנושא, את השימוש בדלישס כבסיס לבניית מאגר אתרים מומלצים לכל הכיתה.
במקרה הזה השימוש בדלישס לא היה הכרחי. קיימות דרכים אחרות לבנות מאגר של אתרים. השימוש בכלי נבע מהחלטה מודעת של המדריכה שהכירה את הכלי וחשבה שכדאי ורצוי לחשוף אותו לתלמידים. היא הסבירה לתלמידים שבעזרת הכלי כל תלמיד יוכל לסמן לעצמו את הדפים ואת האתרים שנראו לו מתאימים להכנת מסלול הטיול, אך בנוסף, יתר התלמידים יוכלו להעזר באותן סימניות. התפיסה הזאת באה לביטוי במטרות התכנית בקטגוריה של "תחום המידענות": "פיתוח יכולת לעבוד בקהילה משתפת ברשת". ללא ספק מדובר ביכולת שבימינו היא חשובה מאד.
בעקבות ההסבר של המדרכיה מספר שאלות עלו אצל התלמידים:
* כיצד ניתן וצריך לאפיין את הדפים שסומנו כדי שאלה יעזרו לאחרים?
* האם יהיו תלמידים שיתפסו טרמפ על העבודה של אחרים?
* האם התלמידים יוכלו להשתמש בכלי גם לצורך בניית מאגר לחיפושים אחרים שהם ערכו?
מדובר בשאלות טובות שמראות שתלמידים בכיתה ו' מסוגלים להתמודד עם המציאות המתהווה של תקשוב חברתי. (אגב, גובשו מראש קטגוריות שלפיהן התלמידים תייגו את הדפים שהם מצאו.) לאור זה, ההחלטה של המדריכה לחשוף אותם לדלישס היתה נבונה, גם אם התוצרים של הפרויקט אינם שונים ממה שהיו משיגים לו לא השתמשו בכלי. ובעצם, זה הגיוני. מטרת הפרויקט היתה ללמוד על יוון, לא לתרגל את השימוש בדלישס. אבל כל תקופה והכלים שלה. אם, תוך כדי הלימוד על יוון, התלמידים הכירו כלי שמאפשר שיתוף של מידע ושל ידע, הם יידעו להשתמש בו בהזדמנויות לימודיות נוספות.
ועוד הערה: המשימה של התלמידים הועלתה על גבי אתר. בנוסף להנחיות, דפי האתר כללו תמונות של פילוסופים יווניים ואמירות שלהם. אין ספק שהערך המוסף הזה היווה חלק חשוב מכלל תהליך הלמידה שהתרחש.