למידה, אינטרנט ... ומה שביניהם

תוויות: הרהורים, ויקי

תוויות: הקנייה, הרהורים, כתיבה

But now we are required to 'avert our eyes' - to not view, to not listen, to not download - in certain cases (and somehow, to magically know what those cases are). Why is this? Why is it OK to listen to a song for free on the radio but not listen to the very same song on the internet? How does the one behaviour remain moral but the other, somehow, become immoral?

I mean, if someone is making a statement about, say, copyright, and messing up the attribution of their source, I'd say that demonstrates that maybe one should question how much of a handle they really have on the issue. It is like a mechanic whose car won't start.

תוויות: אתיקה, העתקה-הדבקה, נוער

לשם כך מכנסים כנסים וימי עיון, כדי "ליישר קו" ולאפשר לנוכחים לקבל בנוחות ובאווירה נעימה מידע, בסיסי או מתקדם, מבלי שירגישו נבוכים מחוסר הידע שלהם, כביכול. במובן זה, השיג הכנס את מטרתו.

תוויות: הרהורים, שימוש בבתי ספר

השבוע הופנתה תשומת לבי למכתב שכותב אחד ההורים, שעוקב אחרי הפעילות המתנהלת בקמפוס. במכתב מפנה ההורה את תשומת לב המורים לעובדה, שהתלמידים מעלים את התוצרים לקבוצת הדיון, אך לא כולם זוכים להתייחסות אישית וספציפית של המורה.

צריך לזכור שכשפותחים את דלתות הכיתה, להורים יש נגישות לחומרים ויש להם הערות פדגוגיות שכדאי לקחת בחשבון וללמוד מהן. למרות שמורים מאד מאויימים מהעובדה שההורים רואים ומאירים נקודות, אני חושבת שזו בדיוק הנקודה להתפתחות המקצועית ולצמיחה של המורה.

תוויות: בית ספר - קהילה, מורים

אולי אין דרך אחרת להקנות לבני-אדם השכלה. ייתכן, אך אני איני מאמינה בזאת. בינתיים מוטב היה לפחות לתאר את המצב כמו שהוא, לקרוא לדברים בשמם. באורח אידיאלי, מה שצריך היה לומר לכל ילד חזור ואמור כל שנותיו בבית-הספר, הוא בערך כך:

"אתה נתון בתהליך שטיפת-מוח. עדיין לא פיתחנו שיטת חינוך שאינה גם שטיפת-מוח. צר לנו, אבל זה המיטב שיכולים אנחנו לעשות. מה שמלמדים אותך כאן הוא מזיגה של הדיעות הקדומות הרווחות עתה והבחירות שבחרה התרבות המיוחדת שלנו. הצצה קלה בהיסטוריה תראה לך עד מה ארעיות כל אלה על-פי עצם טיבן. מלמדים אותך אנשים שהצליחו להתאים את עצמם למשטר מחשבה שקבעו קודמיהם. זוהי שיטה המנציחה את עצמה. אלה מביניכם שהם חסונים ואינדיבידואליסטים יותר מאחרים ישאבו מכך עידוד לעזוב ולמצוא דרכים לקנות השכלה בכוחות עצמם - להכשיר את השיפוט העצמי שלהם. אלה שיישארו חייבים לזכור, תמיד ובכל עת, כי מעצבים ומקצצים אותם כדי להתאימם לצרכים הצרים והמיוחדים של החברה המסוימת הזאת."

תוויות: הרהורים

I found my taxi ride more enjoyable.

I also think that we’re going to see a lot more of this — often without a menu. As people are watching less programmed TV, advertisers are going to be looking for new places to put their work, and with flat panel TVs becoming less expensive, we’ll likely be seeing them just about everywhere that we are standing and looking for something to look at …. They must present their ads. We must pay attention to know what we should buy.

It’s how we learn.

It’s how we were taught.

I’m confused, what does broadcasting ads to a captive audience have to do with learning?

Advertising is a form of indoctrination designed to make its target feel bad. I’d hate that to be the lesson for education.

תוויות: הרהורים, טכנולוגיה

Actually you don't even need to create a Daily Me. With the Internet, it is increasingly easy for others to create one for you. If people know a little bit about you, they can discover, and tell you, what "people like you" tend to like — and they can create a Daily Me, just for you, in a matter of seconds. If your reading habits suggest that you believe that climate change is a fraud, the process of "collaborative filtering" can be used to find a lot of other material that you are inclined to like. Every year filtering and niche marketing become more sophisticated and refined. Studies show that on Amazon, many purchasers can be divided into "red-state camps" and "blue-state camps," and those who are in one or another camp receive suitable recommendations, ensuring that people will have plenty of materials that cater to, and support, their predilections.

תוויות: הרהורים, מידענות

Even though teachers have lectured about the evils of plagiarism since 5th grade, I sometimes still find myself staring at the computer screen, unsure on whether I can copy my AP Environmental Science textbook’s definition of biodiversity or if I needed to paraphrase. Do I even know how to paraphrase that term when the textbook’s definition seems to leave no room for a more direct explanation? Teachers always tell students to reword things they write, but what if the student can’t think of another way to reword what they want to say? In this incidence, sheer laziness isn’t the factor behind it.

I should actually be working on my AP Human Geography project right now.

More than the gushing supporters, who gave us awards before we even launched.

What will be interesting to watch will be how a group of kids, basically high-school kids, step up and talk about the absolutely critical ideas that will require them to think beyond their years.

The much larger idea that is embedded in Students 2.0 is that students are about to become much more involved in how they are educated. What happens when they figure out that these tools that they understand, that they’ve grown up with, can be used to make a difference, to create pressure, to put forth a collective will?

תוויות: בלוגים

תוויות: דיווחים, הרהורים, כנסים

What's the best way to learn that stuff?

Read books, google around, check wikipedia. When you start, it will look like most of what is said is reasonable. You are in good shape when you think that 90% of the stuff you read is BS.

מהי הדרך הטובה ביותר ללמוד משהו?

קראו ספרים, חפשו בגוגל, בדקו את הוויקיפדיה. תחילה תתרשמו שרוב מה שאתם מוצאים נראה די הגיוני. מצבכם טוב כאשר אתם מגיעים למסקנה ש-90% מכל מה שקראתם הוא שטויות.

תוויות: מידענות

What I find exciting about this is that it shows scientists in action, in their labs, explaining their real-world scientific experiments for the layperson.

The point here: scientists themselves are now studying the same skills our students are learning when they make iMovies, podcasts, and so forth. This is good to explicitly communicate to students, who otherwise might churn out digital products with the same indifference with which they write schooly essays or fill out worksheets.

I really share this because, in my four-month old 1:1 school, I’m seeing students starting to display the “it’s just for school, so it’s irrelevant” attitude toward digital skills that they previously associated with pencil-and-paper work. This is a real danger to the whole enterprise of making schooling more relevant through digital literacy and connectivity.

תוויות: טכנולוגיה, שימוש בבתי ספר

מבין 561 פרויקטים מתוקשבים שנשלחו בין היתר מ-30 מדינות האיחוד האירופי, נבחרו 13 פרויקטים, בהם מיזם ישראלי בתחום ההיסטוריה.

תוויות: דיווחים, המלצות, ויקי

מסתבר כי יש פער ניכר בין יפי התיאוריה לעולם המעשה.

I think there’s an inherent contradiction between the concept of the blog as a personal website and its use in school as a writing platform.

The tough part is time, of course. Jeff was exactly right in that we teachers cannot ADD blogging to what we already do. There is not enough time in the school day, nor in a teacher's life to do that. So we have to REPLACE part of our practice with blogging (or wikiwork, Tubing, Twittering, whatever).

These new tools can't be used as add ons. They have to replace existing practices.

תוויות: בלוגים, הוראה, שימוש בבתי ספר

It is not the parents who need to read what Wikinomics reports: the parents are getting it from their own toddlers. Everyone who expects to have a role in future education needs to know what this post tells us about the children who are now starting school and even those too young for pre-school.

A mother of one year old twins who purchased toy cell phones had to return them a few days later. “They know what a real cellphone is, and they don’t want a fake one,” she says.

At this pace of adoption today’s kids will upstage the Net Generation as the true tech experts

תוויות: הרהורים, טכנולוגיה

“OEA advises members not to join [these sites], and for existing users to complete the steps involved in removing their profiles,” the memo said. “While this advice might seem extreme, the dangers of participating in these two sites outweigh the benefits.”.

If teachers are not encouraged to use social networking sites both personally and discuss social networking in class, they will be completely left behind. Students will also continue to suffer from having no adults teaching them how to use these sites appropriately.

Let's stop reacting and begin engaging with students around the tools that are transforming the way we all communicate.

תוויות: גלישה בטוחה, מורים, רשתות חברתיות